מַעֲשֶֹה בְּשִשָּה בָּלוֹנִים

הַיּוֹם יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁל מַחְמוּד, 

וְאִמָּא קָנְתָה לוֹ מַתָּנָה: 

שִׁשָּׁה בָּלוֹנִים בִּשְׁלַל צְבָעִים. 

הָלַךְ מַחְמוּד לְבֵית הַסֵּפֶר, 

עַלִּיז וְשָׂמֵחַ עִם הַבָּלוֹנִים, 

וּבַדֶּרֶךְ הִגִּיעַ לְמַחְסוֹם עִם חַיָּלִים. 

לְיָרוֹן כּוֹבַע כָּחֹל, 

לְאַהֲרֹן כּוֹבַע שָׁחֹר, 

לְשָׁרוֹן כּוֹבַע יָרֹק, 

לְאוֹרוֹן כּוֹבַע סָגֹל, 

לְלִירוֹן כּוֹבַע צָהֹב, 

וּלְֹרוֹן כּוֹבַע אָדֹם. 

נִגַּשׁ הַסַּמָּל הָרִאשׁוֹן יָרוֹן לִבְדֹּק אֶת הַבָּלוֹן הַכָּחֹל וְתָקַע בּוֹ כִּידוֹן, 

וּפִתְאוֹם... בּוּם! טָרָאחַ! מָה קָרָה? הַבָּלוֹן הִתְפּוֹצֵץ... הַבָּלוֹן נִקְרַע. 

נִבְהַל חַיַּל הַשִּׁרְיוֹן אַהֲרֹן מִקּוֹל הַפִּיצוּץ שֶׁל הַבָּלוֹן שֶׁנִּקְרַע,

 וּמִיָּד יָרָה בַּבָּלוֹן הַשָּׁחֹר כַּדּוּר אַזְהָרָה, 

 וּפִתְאוֹם... בּוּם! טָרָאחַ! מָה קָרָה? הַבָּלוֹן הִתְפּוֹצֵץ... הַבָּלוֹן נִקְרַע. 

אָז אָמְרָה הַחַיֶּלֶת הַסַּמֶּלֶת שָׁרוֹן:

"לָמָּה בְּכּוֹחַ, אִם אֶפְשָׁר בְּכוֹחַ?" 

וְתָקְעָה בַּבָּלוֹן הַיָּרֹק שְׁפִּיץ  שֶׁל עִפָּרוֹן. 

וּפִתְאוֹם... בּוּם! טָרָאחַ! מָה קָרָה? 

הַבָּלוֹן הִתְפּוֹצֵץ... הַבָּלוֹן נִקְרַע. 

וְגַם כָּל הַחַיָּלִים נִקְרְעוּ מִצְּחוֹק. 

וְאָז קָפַץ בָּאֲוִיר הַחַיָּל הַמְּאֻמָּן רב"ט אוֹרוֹן, 

וּבִבְעִיטַת קָארָטֶה מְיֻמֶּנֶת מַדְהִימָה, 

פּוֹצֵץ אֶת הַבָּלוֹן הַסָּגֹל כְּלֹא הָיָה, 

וְכָל הַחַיָּלִים הֵרִיעוּ לוֹ בְּקוֹל גָּדוֹל. 

הַחַיָּל הַרחום לִירוֹן נִגַּשׁ וְחִבֵּק אָז אֶת הַבָּלוֹן הַצָּהֹב בְּחֹם, 

אֲבָל מרוב אהבה הוּא חִבֵּק אוֹתוֹ כָּל כָּךְ חָזָק, שֶׁמָּה קָרָה? 

הַבָּלוֹן הִתְפּוֹצֵץ... הַבָּלוֹן נִקְרַע. 

הִצְטַעֵר מְאוֹד הַחַיָּל הַטּוֹב לִירוֹן וְנִחֵם אֶת מַחְמוּד הַמְּבֹאָס: 

"אַל תִּבְכֶּה חָמוּד. זֶה לֹא אָסוֹן. זֶה רַק בָּלוֹן" 

"זֶה בְּסֵדֶר", אָמַר עַכְשָׁו מְפַקֵּד הַמַּחְסוֹם סג"מ דּוֹרוֹן 

לְמַחְמוּד שֶׁנּוֹתַר עִם הַבָּלוֹן הָאָדֹם, הָאַחֲרוֹן, 

"אַתָּה יָכוֹל לָלֶכֶת לַבֵּית סֵפֶר לַחְגֹּג ת'יומולדת". 

אֲבָל מֵרֹב שֶׁמֵּחָמוּד עָשָׂה פִּיפִּי בְּמִכְנָסַיִם,  

הַבָּלוֹן הָאָדֹם בָּרַח וְעָף לוֹ מֵהַיָּדַיִם. 

המפקד דּוֹרוֹן נוֹפֵף אז בְּיָדוֹ לַשָּׁמַיִם וְקָרָא: 

"שָׁלוֹם! שָׁלוֹם! בָּלוֹן אָדֹם!". 

וְעָמְדוּ כָּל הַחַיָּלִים, הַיְּלָדִים שֶׁלָּנוּ הַחֲמוּדִים, 

הַמְּגִנִּים עַל הַמּוֹלֶדֶת מִפְּנֵי מְחַבְּלִים רְשָׁעִים,

נוֹפְפוּ בַּיָּדַיִם וְקָרְאוּ בְּקוֹל גַּם הֵם לַבָּלוֹן:

"שָׁלוֹם! שָׁלוֹם! הַלְּוַאי וְיִהְיֶה כְּבָר שָׁלוֹם". 

וּלְמַחְמוּד אָמְרוּ עַכְשָׁו דּוֹרוֹן וְיָרוֹן: 

יַאלְלָה יֶלֶד, תָּעוּף מִפֹּה עַכְשָׁו מַהֵר, 

לָמָּה אַתָּה מְעַכֵּב אֶת הַתּוֹר, יָא חָמוֹר.