משל יהודי עתיק-יומין
כַּפְרִי עָנִי מָרוּד [כמו מרוּט, אבל עם ד' בסוף] אֶחָד, אַהֲרֹן-לֵייבּ, הַמְּכֻנֶּה לֵייבָּלָה, בֶּן יָאשָׁה קוֹזָקוֹבִיץ' שְׁמוֹ, מִפֶּלֶךְ [א - נפה, מחוז. ב - כּישׁוֹר. ג - קב, משענת. ד - גֶרֶם שמיים] חְמֶלְנִיצְקִי, הָיָה עוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ, מִזֶּה יָמִים אֲחָדִים, בְּדֶרֶךְ עוֹקֶפֶת מַעֲבֶה הַיַּעַר, עִם פָּרָתוֹ הָאַחַת וְהַיְּחִידָה חָיָה-בֵּיילֶה, שֶׁהָיָה מְכַנֶּה וּמְגַדֵּף [מחרף, מקלל] אוֹתָהּ שְׁטִיק נְבֵיילֶה [ביידיש - חתיכת נבלה], עַל שׁוּם שֶׁהָיְתָה עִקֶּשֶׁת כִּפְרֵדָה [אין חיה כזאת. הטעות בתרגום]. וְכָל כָּךְ כְּדֵי לְהַרְעוֹתָהּ מֵחַד גִּיסָא בָּאָחוּ הַגָּדוֹל בּוֹאֲכָה זִ'יטוֹמִירָה וּלְהַרְאוֹתָהּ מֵאִידָךְ גִּיסָא לְגִיסוֹ, אָחִיהָ הַגָּדוֹל שֶׁל אִשְׁתּוֹ מְנוּחָה-עֶדְנָה מְנוּחָתָהּ עֵדֶן, שִׁייֵע-שִׁמְשׁוֹיְן, שֶׁהַכֹּל מְכַנִּים אוֹתוֹ שִׁמְשׁוְֹן קִים שׁוֹיְן [ביידיש – שמשון, בוא כבר], בֶּן סָאשָׁה קוֹזָקוֹבִיץ', בְּזִ'יטוֹמִיר הָעִיר גּוּפָא [ככל הניראה מדובר בעיר גופא שבפלך ז'יטומיר דווקא] , שֶׁכֵּן בִּקֵּשׁ קוֹזָקוֹבִיץ' הַגְּבִיר הָאַדִּיר מִן הָעִיר לִקְנוֹת מִידֵי קוֹזָקוֹבִיץ' הָאַלְמָן הַמְּכֹעָר מִן הַכְּפָר אֶת פָּרָתוֹ חָיָה-בֵּיילֶה שְׁטִיק-נְבֵיילֶה הַמְּנִיבָה, וְזֹאת תְּמוּרַת תְּרֵיסָר [מספר של פעם] זְהֻבִּים [כסף של פעם] טָבִין וּתְקִלִּין [קֶש מָנִי], שֶׁאוֹתָם בִּקֵּשׁ ר' לֵייבָּלָה לָתֵת בְּיָד בִּתּוֹ הַבְּתוּלָה הַחֲסוּדָה [שנעשה עימה חסד ומחתנים אותה עם איזה לֶמֶך] נֶחָמָה-תִּקְוָה כִּנְדוּנְיָה לְנִשּׂוּאֶיהָ הַקְּרֵבִים לְמוֹטָלֶ'ה בֶּן שְׁפִּיגְלֶר בֶּן פֵּייסִי בֶּן אַלּוֹן הַחַזָּן. וּמָמוֹן אוֹ רְכוּשׁ אַחֵר לְתִתָּהּ, מִלְּבַד הַפָּרָה הַכְּעוּרָה [שמתעגלת פנימה, להבדיל מִכְּמוּרָה, שמתעגלת חוּצָה], אֵין בְּיָדוֹ.
וְהִנֵּה, בְּעוֹדוֹ מְהַלֵּךְ לוֹ בְּרֹב נַחַת תַּחַת [בסלנג – עכּוּז, ישבן, טוּסִיק] שֶׁמֶשׁ הָאָבִיב הַלּוֹטֶפֶת הָרִים וּגְבָעוֹת, וּמְשׁוֹרֵר לוֹ שִׁיר חֶדְוָה רָגִיל לְעוֹנָה זוֹ שֶׁל הַשָּׁנָה, קָפְצוּ וְהִתְנַפְּלוּ עָלָיו שְׁנַיִם לִסְטִים [גזלן, שודד. ביחיד וברבים. ואין לבלבל בין לִיסְטִים לבין לַיִיסְטִים, שהם קרשים דקים וארוכים] - הָאֶחָד גּוֹי גָּדוֹל וְעַבְדְּקָן [ראשי תיבות – עובד קוֹחבים ונבלות], לָבוּשׁ בְּגוּפִיָּה מְיֻזַּעַת הַמַּבְלִיטָה אֶת שְׁרִירָיו הַמְּשֹׂרָגִים [כענפי הגפן] וּלְרֹאשׁוֹ הַדָּפוּק מִצְנֶפֶת [כיפה נוצרית] סְרוּגָה וְהוּא שִׁכּוֹר כַּלּוֹט [טעות דפוס. ולא ברור אם נתכוון המשורר ל"שיכור קַלּוֹת", קרי – שלגם כוס שיכר או שתיים, או שמא ל"שיכור כָּלוֹת", כזה המתבסם ממראה כלות בחופתן] וּמְרַקֵּד כְּדֹב מִן הַיַּעַר וּמְנוֹפֵף בְּיָדוֹ בְּמַאֲכֶלֶת [סכין לשחיטה] מַפְחִידָה לְהַפְלִיא [לאללה] , וְהָאַחֵר חַיָּל אוֹ שׁוֹטֵר וְ/אוֹ שְׁנֵיהֶם בְּאֶחָד, בְּמַדִּים חוּמִים כְּקָקָא שֶׁל דֻּבִּים, לְרֹאשׁוֹ כּוֹבַע-פְּלָדָה [כובע סרוג ממתכת] חָלוּד, וְהוּא מְאַיֵּם עַל הַיְּהוּדוֹן בְּאֶקְדּוֹחַ [ביידיש – אקדח] גָּדוֹל וְיָרֹק הַמְּיָרֶה לְמֵרָחוֹק [הכוונה ככל הנראה לרובה].
נִתְבַּהֵל הַיְּהוּדִי וְנִשְׁתַּקְשְׁקוּ [נרעדו, נתבלבלו, היו כשקשוקה] אֲשָׁכָיו זֶה בָּזֶה, וְעָמַד וְרַעַד וְשָׁאַל, "מָה אַתֶּם רוֹצִים, לִסְטִים?"
אָמַר הַגּוֹי הַשִּׁכּוֹר בְּקוֹל בָּס מְחֻסְפָּס "תָּבִיא אֶת הַפָּרָה, יְהוּדוֹן, אוֹ שֶׁאֲנִי שׁוֹחֵט אוֹתְךָ. וְגַם אֶת כָּל הַכֶּסֶף שֶׁיֵּשׁ לְךָ תָּבִיא"
הִתְרַעֵם הַיְּהוּדִי בְּקוֹל חָנוּק וְדַקִּיק "אֲבָל הַפָּרָה פָּרָתִי הִיא כַּדִּין, וְהוֹלֵךְ אֲנִי לִמְכֹּר אוֹתָהּ לְגִיסִי תְּמוּרַת תְּרֵיסָר זְהוּבִים טָבִין וּתְקִלִּין"
"טָבִין וּתְקִלִּין תִּקְרָא לְסַבְתָּא שֶׁלְּךָ הַזּוֹנָה", הִתְעַצְבֵּן הַגּוֹי עַל שֶׁהַיְּהוּדִי הַמְּחֻרְבָּן מְדַבֵּר אֵלָיו בְּשָׂפָה גְּבוֹהָה, וְקֵרֵב אֶת הַמַּאֲכֶלֶת הַחַדָּה לִגְרוֹנוֹ הַנִּחָר [שגורם לנחירות] שֶׁל רֵייבּ [בייידיש ועם דגש בב' – רב. אין לערבב עם רייב בב' לא דגושה, שפירושו מסיבת טראנס וסמים] לֵייבּ הַמְּבֹעָת [ביידיש, שבה מבטאים ת' בלתי דגושה המסיימת מילה כס' - המבואס], "וּתְרֵיסָר תקָרָא לַאֲחוֹתְךָ הַצּוֹלַעַת. תָּבִיא אֶת הַפָּרָה הַמִּזְדַּיֶּנֶת, אוֹ שֶׁאֲנִי שׁוֹחֵט אוֹתְךָ, עַכְבְּרוֹשׁ בִּיבִים!".
בַּצַּר לוֹ פָּנָה הַיְּהוּדִי, שֶׁחֶרֶב הֻנְּחָה עַל צַוָּארוֹ, אֶל הַשּׁוֹטֵר וְ/אוֹ הַחַיָּל אוֹ שְׁנֵיהֶם בְּאֶחָד.
"אֲדוֹנִי נַצִּיג הַחֹק, הַסֵּדֶר וְהַצֶּדֶק", אָמַר לְהַלָּז, "הֲרֵינִי מְצַפֶּה מִכְּבוֹדוֹ שֶׁיָּגֵן עָלַי מִפְּנֵי הַלִּסְטִים הַשִּׁכּוֹר הַתּוֹקְפָן הַלָּזֶה, שֶׁאַף מְשַׁוֶּה אוֹתִי לְחַיּוֹת מַגְעִילוֹת בַּעֲלִיל"
"וַהֲרֵי זֹאת אֲשֶׁר אָנֹכִי עוֹשֶׂה, יְהוּדִי מְזֹהָם", הִשְׁתַּדֵּל הַחַיָּל אוֹ הַשּׁוֹטֵר וְ/אוֹ שְׁנֵיהֶם בְּאֶחָד לְדַבֵּר גַּם הוּא גְּבוֹהָה גְּבוֹהָה, וְתָקַע אֶת אֶקְדָּחוֹ בְּרַקָּתוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי הַמַּסְרִיחַ מִפַּחַד וְרוֹעֵד כְּעָלֶה נִדָּף [צמח בר שמפירותיו מפיקים מיני בשמים], "אֲנִי מֵגֵן עָלֶיךָ מִפְּנֵי הַפֶּגַע-רַע [בלועזית – פּוֹדַגְרָה. מחלה הפוגעת בפרקי ורקמות הגוף, בשל עודף משקעים של מלחי חומצת השתן] הַזֶּה, שֶׁלֹּא יִשְׁחַט אוֹתְךָ, חָס וְחָלִילָה"
"אֵיךְ מֵגֵן?!", שָׂם הַיְּהוּדִי אֶת נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ [נתן לעצמו כאפה] וְתָהָה בְּקוֹל, "אִם גַּם אַתָּה תּוֹקֵעַ בְּמֹחִי אֶת כְּלִי הַזַּיִן [הכוונה לכלי הנשק, דהיינו האקדוח, כלומר האקדח, ולא מה שאתם חושבים, יהודים מלוכלכים] שֶׁלְּךָ מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁהוּא מְשַׁפֵּד בִּי אֶת הַשְּׁטְרוּנוגוּל [ביידיש – פָאלוּס עצום וקטלני] שֶׁלּוֹ, הָא?"
"תַּגִּיד לִי," אָמַר הַשּׁוֹטֵר אוֹ הַחַיָּל וְ/אוֹ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, "אַתָּה חָמוֹר אוֹ מָה?"
"מָה?", הִמְשִׁיךְ הַיְּהוּדוֹן וְתָהָה.
"אַתָּה לֹא מָה," הִתְעַצְבֵּן נַצִּיג הַחֹק, הַסֵּדֶר וְהַצֶּדֶק, "אַתָּה חָמוֹר אוּזְבֵּקִי, זֶה מָה שֶׁאַתָּה"
"אֵיךְ אוּזְבֵּקִי?", שָׁאַל הַיְּהוּדִי.
"כִּי אַתָּה לֹא מֵבִין שֶׁאִם אֲנִי לֹא הָיִיתִי פֹּה בִּשְׁבִיל לְהָגֵן עָלֶיךָ, הַבְּהֵמָה הַזֶּה כְּבָר הָיָה שׁוֹחֵט אוֹתְךָ מִזְּמַן כְּמוֹ כֶּלֶב אַנְדָּלוּסִי" [סרטו הסוריאליסטי של הבמאי הספרדי לואיס בונואל] הֵשִׁיב הַחַיָּל אוֹ הַשּׁוֹטֵר וְ/אוֹ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד מִנֵּיה וּבֵיהּ [מתברר שזה היה שמו של הגוי – Minyeh Wuvyeh], "בִּגְלַל זֶה אַתָּה חָמוֹר אוּזְבֵּקִי"
"וּואלָה?! [בייידיש – באמת?!]"
"וּואלָה! וּואלָה!! [ביידיש – בהחלט!!]". הֵשִׁיב הַחַיָּל אוֹ הַשּׁוֹטֵר וְ/אוֹ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, "אָז אִם אַתָּה רוֹצֶה שֶׁאֲנִי אָגֵן עָלֶיךָ מִפְּנֵי הַמּוּזִ'יק [א – שמוצאו מן העיר מוז'ין שברוסיה. ב – באוקראינית: מזיק. ג'וק. מקק. תיקן אמריקאי. ג – חבר בתנועה הלאומנית "עוצמה פולנית", שבראשה עמד סטפן מוז'יקובסקי. ד – כל התשובות נכונות] הָרוֹצֵחַ הַמְּטֹרָף הַפְּסִיכוֹפָּט הַזֶּה, תֵּן לוֹ אֶת פָּרָתְךָ, וְלִי תִּתֵּן אֶת הַזְּהוּבִים שֶׁבְּכִיסְךָ, דְּמֵי הֲגָנָה, וְהִצַּלְתְּ אֶת נַפְשְׁךָ"
"אֲבָל יֵשׁ לִי בְּכִיסֵי רַק זְהוּבַּיִם"
"אָז תּוֹרִיד גַּם אֶת הַמִּכְנָסַיִם"
"אֲבָל הֵם לֹא שָׁוִים פְּרוּטָה"
"זֶה לֹא בִּשְׁבִיל הַכֶּסֶף"
"אֶלָּא בִּשְׁבִיל מָה?"
"בִּשְׁבִיל שֶׁהַמָּאַנְיָאק [מאניאק זה מאניאק. בכל השפות] יְזַיֵּן אוֹתְךָ בַּתַּחַת"
נָתַן אֵפוֹא הַיְּהוּדִי אֶת פָּרָתוֹ לַמוּזִ'יק, וּלְאַחַר שֶׁהֵסִיר אֶת הַמִּכְנָסַיִם עִם הַזְּהוּבַּיִם שֶׁאוֹתָם נָטַל הַשּׁוֹטֵר אוֹ הַחַיָּל וְ/אוֹ שְׁנֵיהֶם בְּאֶחָד, גַּם זִיֵּן אוֹתוֹ הַמָּאַנְיָאק בַּתַּחַת, וְכָל זֹאת תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם הַסְּרוּגָה עֲנָנִים, כְּשֶׁנַּצִּיג הַחֹק, הַסֵּדֶר וְהַצֶּדֶק מַשְׁגִּיחַ, מִלִּפְנֵי וּמִלְּפָנִים, שֶׁלֹּא יְאֻנֶּה [טעות דפוס. צריך להיות – יאונן] לִיהוּדִי הַמַּסְרִיחַ כָּל רַע [שלא יקרע לו, חלילה, את פי הטבעת]. וְאָכֵן כָּךְ הָיָה.
כְּשֶׁסִּיֵּם הַמּוֹּזִ'יק אֶת מְלַאכְתּוֹ גָּעָה כְּשּׁוֹר תּוֹקֵעַ וְגַם הַפָּרָה צָהֲלָה [שכונת יוקרה בצפון תל-אביב] וְשָׂמְחָה. וְרַק הַיְּהוּדוֹן הֶעָלוּב יִלֵּל כְּעֵגֶל בֶּן יוֹמוֹ הַמּוּבָל לִשְׁחִיטָה.
"תַּפְסִיק לִבְכּוֹת כְּמוֹ תִּינוֹק", נָזַף בּוֹ הַקַפְּרָל [הרב-טוראי] מִנֵּיה וּבֵיהּ, "וְתַגִּיד תּוֹדָה שֶׁהוּא לֹא הָרַג אוֹתְךָ"
"תּוֹדָה", אָמַר הַיְּהוּדוֹן הַדָּפוּק בִּבְכִי חָנוּק וְלָבַשׁ אֶת תַּחְתּוֹנָיו, "אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַמִּכְנָסַיִם?"
"לֹא", אָמַר נַצִּיג החס"צ [החוק, הסדר והצדק] "אֲנִי לוֹקֵחַ אוֹתָם. הֵם מַתְאִימִים בּוּל לַדּוֹד שֶׁלִּי, וַאנְיָה"
"וְגַם כֵּן תָּבִיא אֶת הַחֻלְצָה", אָמַר הַמּוּזִ'יק כְּשֶׁהוּא רוֹכֵס אֶת מִכְנָסָיו.
"לָמָּה? גַּם לְךָ יֵשׁ דּוֹד?"
"לֹא. לֹא. אֲנִי אוֹסֵף בְּגָדִים לִילָדִים יְתוֹמִים", אָמַר הַשּׁוֹדֵד הָרַע, וְצִטֵּט מִדִּבְרֵי הַקֹּדֶשׁ, "הֱוֵה אָדָם עוֹשֶׂה תָּמִיד צְדָקָה"
"הָא", אָמַר הַיְּהוּדִי.
"טוֹב, יַאלְלָה, בַּי", אָמַר הַשּׁוֹטֵר אוֹ הַחַיָּל וְ/אוֹ שְׁנֵיהֶם בְּאֶחָד, וּשְׁנֵי הַלִּסְטִים פָּנוּ וְהָלְכוּ מִשָּׁם, פָּרָתוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי עִמָּם, וְגַם חֻלְצָתוֹ, זְהוּבָיו וּמִכְנָסָיו.
פָּנָה אֵפוֹא גַּם הַיְּהוּדִי בַּתַּחְתּוֹנִים לָלֶכֶת מִשָּׁם, מִבְּלִי לָדַעַת לְאָן יָשִׂים פְּעָמָיו [בשייכות – הפעמים שלו, משל היה אומר "פעם היה ככה ופעם היה ככה"].
"וּשְׁמֹר עַל עַצְמְךָ", עוֹד צָעַק אַחֲרָיו הַקַפְּרָל הַמִּתְרַחֵק, "לֹא תָּמִיד יִהְיֶה לְךָ מִישֶׁהוּ כָּמוֹנִי שֶׁיָּגֵן עָלֶיךָ מִלִּפֹּל בְּצָרוֹת צְרוּרוֹת שֶׁכָּאֵלּוּ, הָא!"
"הַלְּוַאי שֶׁתָּמוּתוּ שְׁנֵיכֶם, אַתָּה וְהַמּוֹזִ'יק הַשֻּׁתָּף שֶׁלְּךָ, בַּקֶּבֶר שֶׁל חְמֶלְנִיצְקִי [כוונה לא לעיר ולא לפלך, כי אם לבוגדן זינוביי מיכאילוביץ' חמלניצקי, הגיבור הלאומי האוקראיני בן המאה ה-17, שהיה אחראי לפרעות ת"ח ות"ט (1648-49), שבהם נרצחו כמאה אלף יהודים] הַשָּׁחֹר", חָלְפָה מַחְשָׁבָה זוֹעֶמֶת בַּמּוֹחַ הַקּוֹדֵחַ שֶׁל הַיְּהוּדִי קְרוּעַ-הַיַּשְׁבָן, אַךְ מִיָּד שָׁב וְהֵשִׁיב בְּקוֹל גָּדוֹל, שָׂמֵחַ כְּאִלּוּ וּמְבַדֵּחַ, לְמֵיטִיבוֹ, "כֵּן, תּוֹדָה לְךָ, הַקַפְּרָל בִּלְעָדַיִךְ אָכֵן שָׁוִים הָיוּ חַיַּי כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם"
"זֶה שׁוּם דָּבָר בִּשְׁבִילִי", הִצְטַנֵּעַ הַשּׁוֹדֵד הַטּוֹב, "אֲנִי בְּסַךְ הַכֹּל עוֹשֶׂה אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁלִּי".
שָׁתַק אֵפוֹא הַיְּהוּדִי כַּדָּג מָלוּחַ [מאכל אוקראיני עממי. מוגש בדרך כלל עם בולבוסים] וְרַק מִשֶּׁהִרְחִיק מִשָּׁם ת"ק [ראשי תיבות – תורת קודש] פַּרְסָה [מרחק כדי שני מילין בקירוב, שהם כ-4671 אמה] וְהִבִּיט לְאָחוֹר וְרָאָה שֶׁשְּׁנֵי הָבְנֵי-זוֹנוֹת כְּבָר אֵינָם נִרְאִים לָעַיִן, הֵעֵז לַחֲשֹׁב בְּלִבּוֹ "מָה זֶה הָיָה הֶחָרָא הַזֶּה? וְלָמָּה תָּמִיד דּוֹפְקִים אֶת הַיְּהוּדִים, לָמָּה?"
אֶלָּא שֶׁתְּשׁוּבָה, אַף לֹא עַל אַחַת מִן הַשְּׁאֵלוֹת, לֹא קִבֵּל.
הִמְשִׁיךְ אֵפוֹא וְדִבֵּר הַיְּהוּדִי אֶל עַצְמוֹ כַּדַּבֵּר גֶּבֶר אֶל גֶּבֶר.
"וּכְאִלּוּ שֶׁאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ", אָמַר לְעַצְמוֹ בְּשֵׁפֶל קוֹל, "שֶׁכָּל הֶחָרָא הַזֶּה הוּא מָשָׁל"
"אֵיזֶה מָשָׁל? מָה פִּתְאוֹם מָשָׁל?", דִּמָּה [שם רוסי ואוקראיני, קיצור חיבה מקובל לדימיטרי]. לְעַצְמוֹ קוֹל הַדּוֹבֵר אֵלָיו בַּלָּאט [קללה עסיסית ברוסית, שאין הנייר סובל, כי אם אין קמח אין תורה].
"מָה אֵיזֶה מָשָׁל?", פָּנָה וְאָמַר בְּקוֹל לַקּוֹל שֶׁשָּׁמַע, "אַתָּה בֶּאֱמֶת חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי חָמוֹר אוּזְבֵּקִי אוֹ כֶּלֶב אַנְדָּלוּסִי אוֹ מָה? בָּרוּר שֶׁזֶּה מָשָׁל."
"מָשָׁל עַל מָה, אִם אֶפְשָׁר לָדַעַת?", הִמְשִׁיךְ וְשָׁאַל הַקּוֹל בְּלַעַג מָה [כמו שבשוקולד יש שני סוגים, חלב ומריר, כך גם בלעג שני סוגים, לעג מר ולעג מה, והמר מר קימעא מן המה].
"נוּ, בֶּאֱמֶת", הִתְרַעֵם רֵייבּ לֵייבּ, "מָשָׁל עַל הַמַּצָּב בַּשְּׁטָחִים, אֶלָּא מָה? הַמּוּזִ'יק הוּא הַמִּתְנַחֲלִים, עִם הַכִּפָּה וְכָל זֶה, וְהַחַיָּל אוֹ הַשּׁוֹטֵר וְ/אוֹ שְׁנֵיהֶם בְּאֶחָד הוּא הַצָּבָא אוֹ הַמִּשְׁטָרָה וְ/אוֹ מַגָּ"ב. וַאֲנִי, אוֹתִי עָשִׂיתָ הָעַרְבִי."
הַקּוֹל שֶׁמִּנֶּגֶד שָׁתַק וְלֹא אָמַר דָּבָר.
"תַּגִּיד לִי, אַתָּה לֹא מִתְבַּיֵּשׁ?!", חָטַף הַיְּהוּדִי אֶת הַחוֹרְפָהּ [חטיף עתיק, עשוי מחרובים ודבלים], "לֹא מַסְפִּיק שֶׁבַּסִּפּוּר הַמְּזֻיָּן שֶׁלְּךָ דּוֹפְקִים אוֹתִי בִּגְלַל שֶׁאֲנִי יְהוּדִי וּמַחֲרִימִים לִי אֶת כָּל רְכוּשִׁי וְגַם מְזַיְּנִים אוֹתִי בַּתַּחַת, אָז בַּסּוֹף גַּם הָיִיתָ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אוֹתִי עַרְבִי?"
"לֹא הָיְתָה לִי בְּרֵרָה", הִתְנַצֵּל הַמְּסַפֵּר בְּקוֹל עֲנוֹת [סבל, ייסורים, עוני, דיכדוך] חֲלוּשָׁה בִּפְנֵי הַיְּהוּדִי הָאֻמְלָל.
"מָה?!" חָטַף עַכְשָׁו לֵייבּ-אַהֲרֹן גַּם אֶת הֲגַ'נָּנָהּ [כמו חורפה, אבל בתוספת צימוקים. יש גם ג'ננה בוטנים וג'ננה אגוזים], "לֹא יְכֹלֶת יָשָׁר לַעֲשׂוֹת אֶת שְׁנֵי הַחֶבְרֶ'ה הָאֵלּוּ מִתְנַחֵל וְמַגָּ"בְנִיק וּבִמְקוֹמִי לָשִׂים עַרְבִי אֲמִתִּי? לְדַעְתִּי זֶה גַּם הָיָה עוֹלֶה לְךָ פָּחוֹת"
"אֲבָל אִם הָיִיתִי עוֹשֶׂה אֶת זֶה, אָז הַקּוֹרְאִים הָיוּ יוֹדְעִים מֵהַתְחָלָה שֶׁהַסִּפּוּר הוּא עַל הַהִתְנַחֲלוּת בַּשְּׁטָחִים, וְאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא הָיָה קוֹרֵא אֶת הַסִּפּוּר", הִסְבִּיר הַמְּסַפֵּר.
"אָז לָמָּה אַתָּה מְגַלֶּה לָהֶם אֶת זֶה עַכְשָׁו?!", הִקָּשֵׁה הַיְּהוּדִי הַמִּתְחַכֵּם, "בִּגְלָלֵךְ הֵם יַפְסִיקוּ עַכְשָׁו אֶת הַסִּפּוּר בָּאֶמְצַע. זֶה לֹא יָפֶה כָּכָה לַעֲשׂוֹת לָהֶם. בֶּאֱמֶת שֶׁלֹּא"
"לֹא, לֹא", הִמְשִׁיךְ הַמְּסַפֵּר בְּשֶׁלּוֹ, "כִּי עַכְשָׁו, אַחֲרֵי שֶׁהֵם קָרְאוּ אֶת רֹב הַסִּפּוּר וְחָשְׁבוּ כָּל הַזְּמַן שֶׁזֶּה עַל מוּזִ'יק וְשׁוֹטֵר אוּקְרָאִינִים, אֲנִי פִּתְאוֹם מַרְאֶה לָהֶם שֶׁזֶּה בְּעֶצֶם עַל הַצָּבָא וְהַמִּתְנַחֲלִים בַּשְּׁטָחִים, וְאָז הֵם סוֹף סוֹף יָבִינוּ אֶת הַמָּשָׁל, אַתָּה מֵבִין?"
"חחחחח", גִּחֵךְ הַיְּהוּדִי, "אֵיזֶה יָבִינוּ וְאֵיזֶה נַעֲלַיִם?"
"פּוּמָה" [מותג נעליים מפורסם], אָמַר הַסּוֹפֵר, "הֵם יוֹשְׁבִים לִי הֲכִי טוֹב עַל הָרֶגֶל"
"תַּגִּיד לִי, אַתָּה חָמוֹר אוּזְבֵּקִי אוֹ מָה?"
"מָה?", לֹא הֵבִין הַמְּסַפֵּר מֵאֵיפָה זֶה בָּא לוֹ.
"רַק חָמוֹר אוּזְבֵּקִי יָכוֹל לַחֲשֹׁב שֶׁהוּא יָכוֹל לִגְרֹם לְמִי שֶׁלֹּא רוֹצֶה לְהָבִין מַשֶּׁהוּ, לְהָבִין מַשֶּׁהוּ", פָּסַק הַיְּהוּדִי אֶת פְּסוּקוֹ.
"ווָאלָה?!" תָּהָה הַמִּסְפָּר.
"ווָאלָה! ווָאלָה!", אָמַר הַיְּהוּדִי וְהוֹסִיף, "אַשְׁכָּרָה [במפתיע ובמפגיע] סְתָם הִתְעַלַּלְתָּ בִּי בַּסִּפּוּר הַזֶּה, יא מְנֻוָּל מְנֻוָּן. אַתָּה לֹא רַק חָמוֹר, אַתָּה גַּם אַנְטִישֵׁמִי, הָא?"
מָה פִּתְאוֹם אַנְטִישֵׁמִי?", הֶחֱוִיר הַמִּסְפָּר וְהִכְחִישׁ אֶת הַדְּבָרִים, "שׁוּם אַנְטִישֵׁמִי"
"נוּ טוֹב, אָז לְפָחוֹת עַכְשָׁו תַּחֲזִיר לִי אֶת הַפָּרָה"
"מִצְטַעֵר" אָמַר הַסּוֹפֵר, "אֲבָל אֲנִי לֹא יָכוֹל"
"מָה לֹא יָכוֹל?" הִתְחַרְפֵן הַיְּהוּדִי, "לָמָּה לֹא יָכוֹל?"
"מָה אַתָּה חוֹשֵׁב?!", הִתְעַצְבֵּן הַמְּסַפֵּר, "שֶׁאִם הָיָה לִי כֶּסֶף לִקְנוֹת פָּרָה, הָיִיתִי מְסַפֵּר סִפּוּרִים?"
"אָז כִּבְשָׂה", הִתְעַקֵּשׁ הַיְּהוּדִי, "לְפָחוֹת צַיֵּר לִי כִּבְשָׂה"
"בְּסֵדֶר", הִסְכִּים הַמְּסַפֵּר, "אֲנִי אֲדַבֵּר עִם הַצַּיָּר"
"וְיוֹתֵר שֶׁלֹּא תִּכְתֹּב עָלַי שׁוּם דָּבָר, אַתָּה מֵבִין?"
"כֵּן", אָמַר הַסּוֹפֵר.
"טוֹב, יַאלְלָה, בַּי", אָמַר הַיְּהוּדִי וְשָׂם פְּעָמָיו עִם כִּבְשָׂתוֹ הַמְּיֻחֶלֶת [שכן, עד לסיום הסיפור טרם נתקבלה במערכת הסכמתו של הצייר] , שֶׁקָּרָא אוֹתָהּ שׁוֹשַׁנָּה עַל שָׁם סָבוֹ מֹשֶׁה-אֹרְנָה דָּץ [ראשי תיבות – דרך צדיק] , אֶל גִּיסוֹ הַיָּשָׁן-נוֹשָׁן שִׁייֵּע-שִׁמְשׁוֹן אֲשֶׁר בְּזִ'יטוֹמִיר, לְנַסּוֹת וּלְהַשִּׂיג מִמֶּנּוּ בְּכָל זֹאת, בִּתְמוּרָה לְשׁוֹשַׁנָּה, אֶת דְּמֵי נְדוּנְיַת בַּתָּו הַיְּחִידָה נֶחָמָה-תִּקְוָה שֶׁעָמַד לְהַשִּׂיא.
"לְהִתְרָאוֹת בִּשְׂמָחוֹת", עוֹד הִסְפִּיק הַמְּסַפֵּר לִקְרֹא אַחֲרָיו לִפְנֵי שֶׁיָּצָא מִן הַתְּמוּנָה.
"רַק בִּשְׂמָחוֹת", עוֹד הָיָה סִפֵּק [בלע"ז – סאטיספקציה] בִּידֵי הַיְּהוּדִי לִצְעֹק מִן הָאֹפֶק וּלְסַיֵּם אֶת הַסִּפּוּר בְּנִימַת אַזְהָרָה.
