7.11.16

די לדמוקרטיה, תחי הלוטוקרטיה!

אם שני האנשים הללו — דונלד טראמפ, הגזען השקרן, והילרי קלינטון, הצנונית היבשושית — הם המועמדים המיטביים שהדמוקרטיה האמריקאית האדירה מצליחה למצוא מבין 324 מיליון אזרחיה — אזי משהו דפוק לגמרי בשיטה הדמוקרטית.

שהרי בניה ובנותיה של אמריקה נמצאים בפסגת המצטיינים העולמיים בכל התחומים — מחקלאות ועד היי־טק, מספרות ועד רפואה, ממדע ועד מוסיקה, מספורט ועד פילוסופיה — בכל תחום שבעולם קמים וקיימים בארה"ב מיטב האנשים, אבל בפוליטיקה, במנהיגות, בשאלה מי ינהל את העולם ויחרוץ את גורלו, כל מה שיש לאמריקה להציע זה הילרי קלינטון ודונלד טראמפ.

משהו פה לא עובד נכון. משהו פה דפוק לגמרי. אבל האם הכשל הוא באמריקה או בדמוקרטיה? האם בשאר העולם הדמוקרטי נבחרים מנהיגים ראויים יותר? לא. ממש לא. לבד ממקרים בודדים, איזה אובמה או טרודו פה ושם, משבר המנהיגות בעולם הדמוקרטי הוא עמוק, גורף ומתמשך. נשיא צרפת הוא אחד פרנסואה הולנד, שניחן בכושר מנהיגות של באגט משלשום. ומי יעמוד לבחירה כנשיאם הבא — שוב הולנד ועוד פעם סרקוזי, והדונלד טראמפית שלהם, לה־פן. זהו?! אלו המנהיגים הכי הטובים שיכולים להעמיד לעצמם 67 מיליון צרפתים? ובבריטניה מה? דייוויד קמרון, או איך שלא קראו לו, כבר לא, אז מי כן ראש ממשלת בריטניה? כמעט אין מי שיודע. ומי בהולנד? בספרד? ובאיטליה — ג'אקומטי? ראניירי או אנצו סירני? כבר לא חשובה אישיותו, גם לא שמו, של המנהיג. גם לא דעותיו, תוכניותיו, חזונו, כישוריו, שום דבר. העיקר שיהיה שם מישהו, וזהו.

ומה אצלנו? חוסר או תת־הכישורים של "המנהיגים" שלנו חוצים מפלגות — ביטן, ארדן, כחלון, גלאון, רגב, בנט, בוז'י, בוגי, פרי, שקד, חזן, בוקר, ברקו, מועלם, דרעי, שטייניץ, סמוטריץ' ואקוניס (רשימה חלקית) — אלו הם מיטב בניו ובנותיו של העם היהודי שאותם בחרנו, מרצוננו החופשי, באופן דמוקרטי, שיובילו אותנו לאן בדיוק?

שעל כן הגיעה השעה, כאן ובעולם, להחליף את השיטה — לעבור מבחירה להגרלה, מדמוקרטיה ללוטוקרטיה.

וככה זה יעבוד, אצלנו לפחות: 18 חברי הממשלה ו–120 חברי הכנסת ייבחרו בהגרלה מבין האזרחים, כל אחד ואחת לתקופה של שש שנים. בכל שנתיים תיערך הגרלה של שליש מחברי הכנסת והשרים. כך יוחלפו הח"כים והשרים בצורה מוסדרת, שתאפשר ממשל תקין, ויתוקנו כל עיוותי השיטה הדמוקרטית הנוכחית.

האפשרות שבכנסת אחת יכהנו באותה עת שרים וחברי כנסת כלפיד, מזוז, קיש, אוחנה, קרא ואלקין (עוד רשימה חלקית) לא תיתכן בלוטוקרטיה, שבה אחוז הבזויים וההזויים יהיה כאחוזם באוכלוסייה ולא יותר. וגם אם יוגרלו בטעות שניים־שלושה שכאלו, הרי שהם ינוטרלו על ידי הרוב הנורמלי והבריא של מוגרלי־העם. כמו כן בלוטוקרטיה, שלא כמו בדמוקרטיה, מחצית מחברי הכנסת והשרים יהיו נשים, וגם שאר חלקי האוכלוסייה ייזכו לייצוג הולם. וברור גם שהסיכוי שבמשטר לוטוקרטי, הבנוי על הגרלה שוויונית והוגנת, ראש הממשלה יהיה מזרחי, דבר שלא קרה מעולם וגם לא יקרה בקרוב בדמוקרטיה שלנו — יגדל להפליא. וכן הלאה וכולי וכולי. רק טוב יכול לצמוח לנו מזה. 

אז די לדמוקרטיה המנוונת. תחי הלוטוקרטיה המרעננת.


ביום ה-16 בספטמבר 2022 התפרסמה ב"הארץ" הידיעה הבאה:

מאה פריזאים שעלו בהגרלה יקבלו סמכויות שלטון בעיר

מאה מתושבי פריז ניצבים בימים אלה בפני משימה עם אחריות כבדה: להחליט במה להשקיע 400 מיליון יורו. הם יתכנסו, יראיינו מומחים, יקבלו ייעוץ מכלכלנים, יעברו על ספרי חוקים, יפסלו רעיונות חסרי סיכוי ובתום הדיונים יגיעו יחד להחלטה. המלצותיהם יוגשו למועצת העיר פריז, שתהיה חייבת לפעול לפי החלטתם.

האנשים הללו לא נבחרו בקלפי על ידי תושבים אחרים והם אינם נציגים של מפלגות הפרלמנט. הם לא עומדים בראש איגודי עובדים והם לא באי־כוחם של תעשיינים או בעלי נדל"ן. מדובר במאה איש שעלו באקראי בהגרלה שנערכה בקרב כל תושבי העיר מגיל 16 ומעלה, וגויסו לשירות מוסד שלטוני שהוקם בשנה שעברה בפריז — "אסיפת האזרחים". זו אחת היוזמות החברתיות שמתפתחות בערי העולם ומאתגרות את הדמוקרטיה שמתיימרת לייצג את רצון העם בהצבעה בקלפי.

לאסיפה הפריזאית יש סמכויות: בכוחה לקבוע מה לעשות ב–5% מתקציב העיר, להורות על הקמת ועדות בדיקה בנושאים שנויים במחלוקת, להגיש הצעות חוק ולדרוש תשובות מנומקות מחברי מועצת העיר. חברי האסיפה מקבלים שכר בסך 88 יורו ליום, והעירייה מכסה גם הוצאות. הרכב האסיפה מתחלף אחת לשנה בהגרלה שבה עולים מאה פריזאים חדשים. ההגרלות אינן עיוורות. ההרכב האנושי אמור לייצג את האוכלוסייה ולכן מוכתב מהדמוגרפיה העירונית. בעזרת נתוני הלשכה הסטטיסטית יוצרים מפתח לייצוג הולם של נשים, גברים, שכבות גיל והשכלה, רבעים ושכונות.

"בניגוד למליאת הכנסת, האסיפה באמת דומה להרכב העם", אומר אורן מטר, שפועל למען כינון מנגנון דומה בישראל. "חברי האסיפה אינם שואפים להיבחר מחדש, לא מוטים משיקולי תדמית בתקשורת, לא חייבים לחברי מפלגה, לבעלי הון או למוקדי אינטרסים אחרים. כך השיח הפרסונלי והמפלגתי מוחלף בדיון ענייני".

הגרלת אנשי ציבור היא חידוש מסורת של הדמוקרטיה העתיקה בעולם. באתונה, במאה החמישית לפני הספירה, הגרילו בכל יום מחדש את מועצת העיר. ההשראה המודרנית הגיעה מאזור בדלני במחוז וולוניה בבלגיה שבו חיים כ–100 אלף דוברי גרמנית, שם כוננה לפני שלוש שנים אסיפה מקומית המונה 24 אזרחים שמשרתים במשך שנתיים. כל שישה חודשים מתחלפים שם שישה ותיקים ונכנסים שישה תושבים חדשים שעלו בהגרלה. הם משתכרים 38 יורו לחצי יום עבודה ותחומי העיסוק שלהם מוכתבים מפניות הציבור.

גם בעיר גדנסק שבפולין פועל המוסד. שם צריך לאסוף 5,000 חתימות כדי לכונן אסיפה של 60 תושבים. ראש העיר חייב ליישם כל החלטה שמתקבלת ברוב של 80%, ובלבד שאינה סותרת חוק וניתנת ליישום. כך העבירו בגדנסק איסור על שימוש בתנורי פחם ואף הקימו קרן לתמיכה בעניים שנאלצים להחליף את שיטת החימום בביתם.

רוב הנושאים שעולים באסיפות קשורים בחשש ממשבר האקלים. האסיפה הגדולה ביותר שכונסה עד כה היתה אירוע חד־פעמי שנועד לשכך את הפגנות פעילי "האפודים הצהובים" שמחו על ייקור מחיר הדלק. האסיפה, שהורכבה מ–150 אזרחים מרחבי צרפת, קיבלה משימה "להוריד את פליטות הפחמן תוך שמירה על צדק חברתי". בתום הדיונים התקבלו המלצות: מזנונים של מוסדות ציבור יחויבו פעם בשבוע להגיש ארוחה ללא בשר, מוצרי אופנה יסומנו בתו תקן סביבתי, תנורי גז יסולקו מאזורים פתוחים וייאסר חימום בנפט ובפחם. בנוסף, יחולו איסורים על פרסום דלק, על בנייה או הרחבה של שדות תעופה וגם על טיסות ליעדים שאפשר להגיע אליהם תוך שעתיים וחצי בתחבורה ציבורית. ימים יגידו אם ההמלצות הללו, שחלקן עדיין מחכות ליישום, יועילו להפחתת זיהום כמו ייקור חד במחיר הדלק, אך לבטח הן מבטאות מה הציבור בצרפת מסכים לעשות, ומה ממש לא.

מתברר שבעוד שלמאמרי בארץ אין שום השפעה, בעולם בכל זאת קוראים אותי ומקשיבים.


25.1.17

תפוזר כת הקצינים "שוחרי השלום"!

שילוב נדיר של ארבע רעות חולות עומד בבסיס קמפיין החוצות בערבית "בקרוב נהיה הרוב" ושל כת הקצינים ("חונטה" בלעז) "מפקדים למען בטחון ישראל", ששילחה אותו לאוויר העולם – גזענות, טיפשות, צביעות ופאשיזם. 

גזענות למה? כי הקמפיין מציג את הערבים, את כלל הערבים, את עצם היותם – ולא את מה שהם חושבים, אומרים או עושים (הערבים המצולמים במודעות הקמפיין אין להם לא סכינים ולא חגורות נפץ, וכל אשר הם עושים זה שרים, צוהלים, צועקים, מניפים ידיים ודגלים, וכל זה, אוי ואבוי, בשפתם) – כמפלצות המאיימות על הקיום האנושי והיהודי. 

ואם אתם לא מבינים שזו גזענות, דמיינו לכם קמפיין דומה, נניח בגרמניה או בארגנטינה, שבו מצולמת קבוצת יהודים - חובשים מגבעות, עטופים בטליתות ומניפים דגלי ישראל – צוהלים ושרים, עם כתובת גדולה ביידיש (מתורגמת לגרמנית או לספרדית) "בקרוב כל הכסף שלכם יהיה שלנו", אז מה אתם אומרים – לא אנטישמי? 

וטיפשות למה?  משלוש סיבות, לפחות. ראשית, מה שמציעה "החונטה" כפתרון זה פשוט המשך המצב הקיים, שבו צה"ל והשב"כ ימשיכו לשלוט בפלסטינים, אבל יהיה שינוי סמנטי - במקום "כיבוש" יקראו לזה "הפרדה" ("אפרטהייד" בלעז), וזה ימנע יעני את סכנת האפרטהייד שנובעת מהמשך הכיבוש. שנית – זה לא ב"בקרוב". זה כבר עכשיו. אם יינתנו זכויות אדם לכלל הפלסטינים שתחת שלטוננו, הרי שהמפלגות הפלסטיניות, שיהוו קרוב למחצית מחברי הכנסת, רק יצטרכו לתת לחרדים קצת תקציבים לישיבות ולאברכים, והנה הם הממשלה שלנו. ומה תעשו אז? מה שאתם כבר עושים חמישים שנה. אתם מדכאים את הפלסטינים עד אפר ואבק. וזה עובד, זה אפילו עובד מצוין. אז למה להחליף שלטון דיכוי שעובד כל כך יפה בשלטון דיכוי אוטופי שלא בטוח שיעבוד, אה? שלישית – הקמפיין הגזעני המסית שלכם הזה, שהוא כביכול נגד מדיניות נתניהו, למעשה מהדק ומחזק את שלטונו של נתניהו, שבנוי כולו על מסע הפחדה מתמיד מפני הערבים והפלסטינים, ואתם, ברוב גזענותכם וטיפשותכם, רק עוזרים לו בזה.

ולמה צביעות? כי כול 250 הקולונלים והגנרלים של כת "מפקדים למען בטחון ישראל" עשו את הקריירות הביטחוניות "המפוארות" שלהם בדיוק בדבר שהם כביכול יוצאים עתה חוצץ נגדו – בדיכוי העם הפלסטיני. אז עכשיו, כשיצאתם לגימלאות עם פנסיות עתק, אתם פתאום יוצאים נגד משטר הדיכוי שאתם, אתם ולא אחרים, הקמתם וקיימתם כל הזמן הזה? לפחות תבקשו סליחה קודם, תכו על חטא, משהו, תשפילו ראשיכם, תתביישו. 

ולמה פאשיזם? כי ההתארגנות הזאת היא לא של אזרחים (נגרים, סופרים, גנרלים, מורות, רופאות, אחיות ונהגי-מוניות) על בסיס השקפת-עולם משותפת, המבקשים להשפיע באופן דמוקרטי על השלטון לשנות את דרכו. "מפקדים למען בטחון ישראל" היא התארגנות בעלת גוון פאשיסטי, שבסיסה היחיד הוא היותכם קולונלים וגנרלים, המבקשים להשפיע באופן לא בדיוק דמוקרטי על השלטון הנבחר לשנות את מדיניותו, וזאת אך ורק בתוקף היותכם "מומחים לבטחון". אבל העובדה שאתם מוחים נגד מצב הביטחון שאתם עצמכם יצרתם מראה בבירור שאתם לא מומחים לביטחון ולא בטיח. 

יחוקק אפוא חוק האסור התארגנות על בסיס בכירות ביטחונית, ותפוזר לאלתר הכת הצבאית.


8.2.18       

תנועת העבודה והטומאה

אם אתם נמנים על מי שחושבים שחזון ארץ-ישראל השלמה ומפעל ההתנחלויות שנובע ממעיינו הם מתכון לאסון המעמיד בסכנה את עצם קיומה של מדינת ישראל, או  לפחות כמדינה דמוקרטית, אז בטח אתם מאשימים בכך את הימין ואת נתניהו ואת המזרחים שמצביעים לו ואת הדתיים הלאומיים שמקרבם באים רוב המתנחלים, נכון? 

אז בהזדמנות חגיגית זאת, כמו שאמרו בפלמ"ח, כשהלך לעולמו המשורר חיים גורי, שזכה במותו לשפע דברי הלל ושבח על היותו אוהב הארץ ואוהב שלום, הגיע אולי כבר הזמן להגיד את האמת, שאת מפלצת ארץ ישראל השלמה ומפעל ההתנחלויות יזמו, הקימו, טיפחו וצימחו לא הימין ולא הדתיים, אלא חיים גורי ושכמותו, שעלו ופרחו מהאליטה של מה שנקרא אז "תנועת העבודה" והקרויה היום "מפלגת העבודה". 

ב-22 בספטמבר 1967 פרסמה "התנועה למען ארץ ישראל השלמה" בעיתון הסוציאליסטי "דבר" את דברה לאומה: "נצחונו של צה"ל במלחמת ששת הימים העמיד את העם ואת המדינה בתוך תקופה חדשה וחותכת גורל. ארץ-ישראל השלמה היא עתה בידי העם היהודי, וכשם שאין לנו רשות לוותר על מדינת ישראל, כך מצווים אנו לקיים מה שקיבלנו מידיה: את ארץ-ישראל. הננו חייבים בנאמנות לשלמות ארצנו – כלפי עברו של העם וכלפי עתידותיו גם יחד, ושום ממשלה בישראל אינה זכאית לוותר על שלימות זו" על המינשר המכונן הזה חתמו 78 אנשים, רובם ככולם בכירי בניה של תנועת העבודה – יעקב אורלנד, נתן אלתרמן, רחל ינאית בן צבי, חיים גורי, זרובבל גלעד, הלל דן, משה ויוסף טבנקין, חיים יחיל, רבקה כצנלסון, אליעזר ליבנה, עוזי פיינרמן, אנטק צוקרמן, צביה לובוטקין, בני מהרשק, גרשון שופמן, משה שמיר ועוד "רבים וטובים". בין החותמים היו גם כמה אנשי ימין כמו אורי צבי גרינברג, ש"י עגנון, עובד בן-עמי וישראל אלדד, שלושה ואולי ארבעה חובשי-כיפה, שניים-שלושה מזרחים, וגם ארבע נשים, אבל הרוב המוחלט של החותמים על העצומה המכוננת הזו "למען ארץ ישראל השלמה" היו גברים אשכנזים חילוניים, רובם המכריע אנשי "שמאל" מובהקים, בטח במונחים של אז, הנמשכים בעצם עד עצם היום הזה. 

גילוי-דעת מטעם "התנועה למען ארץ-ישראל השלמה"

התנועה הוקמה והעצומה פורסמה כמה חודשים אחרי מלחמת ששת הימים, ואולם רק אחרי מלחמת יום הכיפורים, שש שנים לאחר מכן, נטלו אנשי "גוש אמונים" הדתיים-לאומיים חובשי הכיפות הסרוגות את לפיד ארץ ישראל השלמה מידיו של "השמאל" שהצית אותו, ופשטו והבעירו את אש ההתנחלויות, פעמים רבות בעזרתם המערימה על   הממשלה של חיים גורי וחבריו, בכל רחבי הגדה המערבית הכבושה של ירדן, שהפכה פתאום ליהודה ושומרון, ומאז הם מכתיבים לנו את דרכם ואת אסוננו. אז נכון, בערוב ימיו הצר גורי על מעשיו אלו, ואף קונן למראה מעשי האלימות והטרור של המתנחלים "איך זה הגענו לכך?". אבל הלו, משורר יקר וחשוב ואהוב, זה אתה, אתה וחבריך מ"השמאל", זה אתם, אתם שהבאת אותנו לכך. המפלצת המתנחלית שקמה עלינו לכלותינו היא לא רק יורשתה, אלא גם מורשתה, של תנועת העבודה, של השמאל הציוני. 

אבל הרבה יותר קל להיטפל לצרחותיה של גברת נתניהו, מאשר לעוונותינו אנו, נכון?  


15.5.18            

לנתניהו אין תחליף ואין מחליף 

אם לסכם מה בעצם יש למחנה הקטן, וההולך ומתמעט, של מתנגדי נתניהו נגד נתניהו, אז זה מתמצה בכך שהוא מעורר בהם דחייה, שאט ואפילו גועל נפש. אבל חוץ מזה מה? האם מי ממתנגדיו – בפוליטיקה, בתקשורת או בציבור – מתנגדים ולו באיזה תת-סעיף למדיניות ממשלת ישראל המונהגת בידי נתניהו, למשל בכל הקשור לפלסטינים בשטחים? האם נמצא ולו אחד בקרב מתנגדיו הפוליטיים שקרא עכשיו, נניח, להידבר עם החמאס על הצעת ההודנה (הפסקת-אש) לעשרים שנה, שהופרחה באוויר על ידי הארגון? אפילו בקצה הכי שמאלני של מרצ לא נמצא מי שהעז לגמגם איזה מילה טובה בכיוון. שום כלום. אדרבא – כל עם ישראל, עד אחד, כולל מתנגדי נתניהו, תומך בכל ומאודו בלירות ולהרוג (מי יותר ומי פחות) כל פלסטיני שמתקרב לגדר. וכל עם ישראל, כולל מתנגדי נתניהו, מדקלם במקהלה כי חלילה לנו וחס מלהקל ולו מעט מהסגר החונק את העזתים כדי ייאוש, כי "זה הם אשמים, זה הם הביאו את זה על עצמם", נכון? אבל כולנו כמובן, גם נתניהו וגם מתנגדי נתניהו, תומכים בעוז ב"פתרון שתי המדינות", כי כולנו יודעים שהפתרון הזה הוא בלתי מציאותי, וזה אומר שנוכל להמשיך לשלוט בנבלות עד סוף הדורות. 

ומה בעניין הסכם הגרעין? האם לא שמחתם כולכם, כולל מתנגדי נתניהו, לביטולו החד-צדדי של ההסכם מצידו של הנשיא טראמפ? אז אם זה כל כך טוב, למה אתם נגד נתניהו? הרי נתניהו הוא שהתעקש, הנהיג והצליח להביא לביטול ההסכם. אז למה אתם מתנגדים לנתניהו, אם אתם בעצם כל כך תומכים בו? והעברת השגרירות האמריקאית לירושלים, וההפצצות הנהדרות של חיל-האוויר בסוריה – גם את כל אלו הוביל וביצע נתניהו, ומילא את לב כולכם גאווה עזה. אז למה אתה מתנגדים לנתניהו? אתם צריכים דווקא להריע ולהצביע לו, לא? אפילו בעניין הפליטים נתניהו היה היחיד שהציע וכמעט ביצע פתרון אחר מהגירוש הכולל, שאתם כולכם, כולל מתנגדי נתניהו, תומכים בו. כי מי מכם, חוץ מנתניהו, הציע, גם אם בסוף חזר בו, לקלוט פה חצי מהפליטים כתושבי-קבע? אף אחד. רק נתניהו. כך שבעצם אין לשום גוף פוליטי או ציבורי בישראל לא שבב ולא רבב של תוכנית אחרת, שונה, אלטרנטיבית לזו של נתניהו. 

אבל יכול להיות שגם אם אתם תומכים במדיניות נתניהו בכל מאודכם, אולי אתם רוצים מנהיג אחר שיבצע אותם, אולי אחד יותר נחמד, עם אישה שבאה לכם יותר טוב. אבל היש כזה? שכשמסתכלים על כל גלריית "המנהיגים" העומדת על המדף להחלפת נתניהו, גם אלו הקיימים (לפיד וגבאי) וגם אלו המאיימים להתקיים (יעלון, גנץ, אשכנזי), הרי מדובר באוסף עלוב ועצוב למדי של צעצועים מכאניים מסמורטטים חסרי-דעה, חסרי עמוד-שדרה ונטולי כל כריזמה, שעל ידם נתניהו נראה באמת כמו צ'רצ'יל. אז המסקנה, למרבה הצער, חדה וברורה: לנתניהו, בשלב זה  של חיינו, אין לא תחליף ולא מחליף. כי רק נתניהו, ולא אף אחד מדמויות הצללים המנסות לחקות אותו, הוא האיש הכי מתאים להוציא לפועל את מדיניותו של נתניהו. 

יש לכם רעיון אחר? 


26.7.18              

לא למדת כלום, אהוד ברק 

איש אחד, כבן שבעים, נגיד שקוראים לו ישראל, מגיע אחרי שעבר שורה של בדיקות, לרופא שלו, נגיד שקוראים לו ד"ר אהוד ברק. ''ובכן'', אומר לו הפרופסור ברק, "עד לא מזמן הכול איתך היה בסדר, אדון ישראל, אכלת כמו חזיר, עישנת כמו סוס, זיינת כמו שפן, הכול היה סבבה, אבל לצערי בזמן האחרון חל שיבוש ועכשיו יש לך סרטן בריאות, הכליות לא מתפקדות ולרגליים לא מגיע דם, המצב ממש לא טוב". ישראל, הקליינט, נבהל נורא ושואל בבהלה "אז מה צריך לעשות עכשיו, דוקטור?". ואז פרופסור ברק אומר לו "אין ברירה, צריך להוריד לך חצי ריאה, להשתיל לך כליה ולקטוע לך את שתי הרגליים. "ואז", מנסה ישראל להבין, "מה יהיה אחרי זה?", "הא", מתרווח לו הרופא בכורסתו, "אחרי שנבצע את כל הניתוחים ההכרחיים האלו, הכול יחזור להיות כמו שהיה, תאכל כמו חזיר, תעשן כמו סוס ותזיין כמו שפן, הכול יהיה סבבה כמו פעם". 

זה המשל, והנמשל הוא האבחנה או התובנה החדשה של אהוד ברק על מצבה של ישראל. "הציונות, וכינונה ופריחתה של ישראל", פתח ברק את נאום התוכחה שלו ופסק, "הם הפרויקט הלאומי המוצלח ביותר של המאה ה-20", אבל "לדאבון הלב", הוסיף המשורר הנוגה, "בשנים האחרונות, תחת שלטון נתניהו וגורמים קיצוניים, חל שיבוש בחזון". ואז, אחרי האבחנה לכאורה, פרט ברק את מה שכולנו יודעים כבר מזמן, על מה שקורה עכשיו בישראל ש נתניהו ואת שצפוי לנו בעתיד: "גל של לאומנות אפילה, שטופת פחדים, חרדות ושנאה לכל מי שלא נענה לגחמותיה... אלו קווי זהות משותפים לכל התנועות והמשטרים האולטרה-לאומנים ב-250 השנים האחרונות... שסגדו לקסמו האפל של הצירוף 'גזע, דם ואדמה', וספרי ההיסטוריה מספרים לנו גם את סיפור כישלונן וחורבנן". "האיום הקיומי היחיד על ישראל", קובע ברק בנאומו, "מקופל בטבעו של החזון של נתניהו וקיצוני הימין שהוא 'מדינה אחת מהים עד הירדן', וסיכול כל אופציה לגירושין מן הפלסטינאים, שהם הצעד היחיד שבכוחו להבטיח רוב יהודי בתוך מדינת ישראל". וברק מסכם את אבחנתו ואומר ש"תוצאתו ההכרחית של היעד הזה היא אחת: שקיעת ישראל אל מדינה שיש בה רוב מוסלמי, התנגשות פנימית אלימה וקבועה והיא איננה יהודית, איננה ציוניות ואיננה דמוקרטית". 

ועל כך נאמר כבר כאן ועכשיו – שטויות! שהרי יש לפחות עוד דרך אחת, טובה אף יותר משלך, ל''גירושין'', כמו שאתה קורא לזה, מן הפלסטינים, והבטחת הרוב היהודי במדינת ישראל – גירוש, לא גירושין, גירוש  של כול או מרבית האוכלוסייה הפלסטינית משטחי ארץ-ישראל, והנה לנו רוב יהודי מוחלט במדינת ישראל, שתהיה אז גם דמוקרטית וגם ציונית, ובהיעדר מוסלמים גם לא תהיה בה שום "התנגשות פנימית אלימה",  וכך נשיג את כול הטוב והיפה שאתה כל כך נכסף אליו. ואם תקפוץ עכשיו ותאמר שמהלך כזה יוליך, חלילה, למלחמה תמידית עם שכנינו, אז מה? אז היום זה לא ככה? ואחרי "הגירושין" שאתה מציע, לא יהיה ככה? אז יאללה, יאללה. 

אבל בסדר, נזרום איתך, בוא נראה מה אתה מציע. "נדרש תיקון עמוק", מסכם ברק את נאומו בקלישאה רדודה, אבל גם כאילו מציע תוכנית ממשית - "יש לבצע RESTART, לחזור אל השורש, אל המהפכה הציונית". ועל כך כבר אמרו חז"ל – בחייאת רבאק, ברק! ורגע, לא אמרת לנו את לאיזה תקופה לאחור לעשות את הריסטארט הזה - להצהרת בלפור? להכרזת העצמאות? לששת-הימים? לאנטבה? למלחמת יום-כיפור? למהפך? להסכמי אוסלו? אתה יכול להיות קצת יותר ספציפי, בבקשה? לא. אתה צודק. זה לא משנה. כי איזה ריסטארט שלא נעשה, הכול הרי יחזור לקדמותו ויהיה שוב בדיוק אותו דבר ונחזור בדיוק למקום שאנחנו כבר נמצאים בו. 

וזה הכשל העיקרי, המהותי, העמוק, באבחנה, או ליתר דיוק – בחוסר-האבחנה, בניתוח המחנטרש של אהוד ברק בנאום הכאילו מכונן הזה. שכן, על השאלה החשובה ביותר ברק לא רק שאינו עונה, הוא אפילו לא שואל אותה – איך זה ומדוע הגיעה מדינת ישראל להיות המדינה הלאומנית האפלה, שהיא עכשיו? כל מה שהוא אומר, ברק, זה ש"חל שיבוש". אבל מה זאת אומרת "חל שיבוש"? גרמי השמיים זזו ממקומם?  כדור הארץ הפך לפיתה? האדמה נבקעה ובלעה את החזון הציוני האמיתי ובמקומו נחתו כאן חייזרים עם חזון לא-ציוני? נתניהו תפס את השלטון בהפיכה צבאית? מה? 

לא, האדון האנליטי ברק, שום דבר לא השתבש. מה שקורה עכשיו בישראל הוא המשך ישיר, טבעי, אבולוציוני, ולא שום מוטאציה, של כל מה שקדם לזה - של שלטון מפלגת העבודה, ושל הכיבוש, ושל ההתנחלויות, וגם של הממשלה שלך, גם שלך, אהוד ברק, ושל "הציונות, וכינונה ופריחתה של ישראל", "הפרויקט הלאומי המוצלח ביותר של המאה ה-20", שאליהם אתה רוצה לחזור ולהחזיר אותנו, כדי לתקן את דרכינו הקלוקלות. 

הרי אם באמת נעשה ריסטארט, כמו שאתה מציע, ונחזיר אותך, או שכמותך, לשלטון, נחזור ונקבל אחריכם שוב בשלטון איזה נתניהו, שכמותו או מן הסתם גרוע ממנו, וגם את כת המתנחלים הקנאית-משיחית השלטת, שאתה ושכמותך צימחתם וטיפחתם, בטח עוד יותר מוטרפת ומטורללת, בדיוק כמו שקרה בפעם הקודמת שהיית שם, וגרוע מזה.  

נתניהו וקיצוני הימין המשיחי לא נפלו עלינו מן השמיים. הם צמחו ממך ומשכמותך, ומהאידיאולוגיה הציוניות הגזענית שלכם. אתה לא רואה את זה? אתה לא מבין את זה? לא. אתה לא מבין כלום. לא למדת כלום. עובדה היא שבנאומך, עם התובנה הכאילו חדשה שלך, אתה ממשיך ומתייחס לערביי הארץ כאל אויב שיש לגרשו, ובכך אתה שב ומכשיר, תרתי-משמע, את מה שאתה עצמך קורא לו "הלאומנות האפלה" שאליה הגענו, בעזרתך השלמה, ושבתוכה אנחנו מקרטעים בדרך אל הסוף הלא-נכסף. 

התובנה היחידה, שאתה יכול, צריך וחייב להגיע אליה, אתה וכל עם ישראל, זה להבין שהפלסטינים אינם האויבים שלנו שאנחנו צריכים להקיא מתוכנו, כמו שאתה ונתניהו וכל הרבנים המשיחיים חושבים, אלא שהם אחינו, שאנחנו יכולים, צריכים, וחייבים לשתף אותם בכל פתרון והסדר שיקום כאן, בישראל, בארץ-ישראל, במזרח התיכון. בלי שיתוף אחינו הפלסטינים בגורלנו, גורלנו יהיה אחד, בדיוק זה שאנחנו בדרך אליו עכשיו. לכן, התובנה שלך, הנאום הבא שלך, צריך להיות מורכב מאלמנט אחד בלבד – קריאה ליהודי ארץ-ישראל לשתף את אחינו הפלסטינים בקביעת גורלנו המשותף. אם זה לא יקרה, הכול יישאר כשהיה.   


12.9.18          

רבין הוא הראשון שהביא  מעריץ של היטלר ל"יד ושם"

אין לך כמעט מעשה עוולה או נבלה שעושה המשטר הדתי-לאומני הנוכחי בראשות הליכוד, והוא עושה כאלו לרוב, שהמשטר הלאומני-סוציאליסטי הקודם, בראשות מפלגת העבודה לדורותיה, לא עשה כבר קודם, ובהצטיינות יתרה, והכשיר את הקרקע וסלל את הדרך אל עוולות ונבלויות ההווה, וגם אל הנוראות שעוד נכונו לנו. 

קחו, למשל, את היחסים ההדוקים והחמים שקושרת בימים אלו מדינת ישראל של נתניהו עם רפובליקת הפיליפינים, תחת משטרו "השנוי במחלוקת" של רודריגו דוטרטה, שחיסל סוחרי סמים ונרקומנים ללא משפט, הישווה את עצמו להיטלר, וטען שהסיבה לאונס היא יופיין של הנשים. ביקורו בארץ של דוטרטה, הלבביות שבה התקבל על ידי ראשי המדינה, ובעיקר אירוחו במוזיאון השואה הלאומי "יד ושם", עוררו בקרב חוגים ליברלים בחברה ובתקשורת הישראלית תחושות ותגובות של בחילה וזעם, ואף עיתוננו 'הארץ' יצא במאמר מערכת נגד ביקורו של "מעריץ של היטלר ביד ושם". 

אלא שהנשיא דוטרטה לא היה ראש המדינה מעריץ-היטלר הראשון שביקר ב"יד ושם". קדם לו בהרבה שנים "מעריץ של היטלר" ותיק יותר, ראש ממשלת דרום-אפריקה בשיא האפרטהייד, ג'ון פורסטר, שביקר בישראל באפריל 1976 במה שהוגדר כ"ביקור פרטי", כאורחו של ראש ממשלת ישראל אז יצחק רבין, וזכה גם הוא להתארח ב"יד ושם". שני הבדלים מובהקים בין שני הביקורים: האחד - להבדיל מרודריגו דוטרטה, אורחו של נתניהו ב-2018, שהכריז על עצמו בדיעבד כמעריצו של היטלר, במעין התבטאות או התבדחות לא נאותה, הרי שג'ון פורסטר היה בנעוריו, בתקופת מלחמת העולם השנייה, חבר בתנועה אנטי-בריטית ופרו-נאצית, כלומר היה מעריץ של היטלר בעודו חי ופעיל. השני – עם כל סלידתנו ממשטרו הנוכחי של דוטרטה, אין בו סממנים גזעניים או נאציים כלשהם, ואילו משטר האפרטהייד בדרום-אפריקה, שבראשו עמד פורסטר, אורחו של רבין ב-1976, היה למעשה המשכו המדיני הגזעני והרצחני הישיר של המשטר הנאצי. 

רבין, דיין ובגין מארחים בירושלים את ראש ממשלת האפרטהייד של דרום-אפריקה ג'ון פורסטר 

תמונתו של פורסטר, ראש הממשלה הדי נאצי של דרום-אפריקה, מרכין ראש לזכר ניצולי השואה ב"יד ושם" פורסמה ב''ידיעות אחרונות", שאף פרסם, עם סיום הביקור, שפורסטר אמר למארחו רבין כי "אני יוצא מכאן אדם טוב יותר". ואכן, שלושה חודשים לאחר ביקורו בישראל, רצחה משטרת דרום-אפריקה כמה מאות שחורים ב"מהומות סווטו" הידועות לשמצה.

גם אז, כנראה כמו עכשיו עם הפליפינים, עמדה בבסיס "הידידות האמיצה" של ישראל עם משטר הזוועה הדרום-אפריקני, עסקת נשק עצומה. אלא שאז היה מדובר בעסקת-נשק גרעיני, שפרטיה עדיין לא ברורים לחלוטין, אבל לפי פרסומים זרים דרום-אפריקה סיפקה לישראל אורניום ובתמורה ישראל מסרה למדינת האפרטהייד ידע וטילים, והשתיים אף ערכו, ככל הידוע, ניסוי אטומי באוקיינוס ההודי. בסופו של דבר היו בידי דרום-אפריקה של האפרטהייד שש פצצות אטום, שפורקו עם פירוקו של משטר האפרטהייד. אז לכל הנזעקים והזועקים עכשיו על ביקורו של דוטרטה הפיליפיני בארץ ו''ביד ושם'' ועסקאות הנשק שרקמה איתו ממשלת נתניהו – כל זה כסף קטן על יד הקנוניה הנוראה שעשתה ישראל של רבין עם דרום-אפריקה של האפרטהייד. 

והגיע כבר הזמן שנבין - נתניהו, בנט, ליברמן, שקד וסמוטריץ' הם לא המחלה. הם הסימפטום של המחלה.