23.12.12
נתניהו טוב ליהודים. בטח שהוא טוב ליהודים שבעדו, כך לפחות הם סמוכים ובטוחים. אבל לא פחות, ואולי אף יותר מכך, הוא טוב ליהודים שנגדו. כי בעצם קיומו כראש-הממשלה הוא מספק להם, לנו, לכל המתנגדים לו לכאורה, את האשם האולטימטיבי בכל בעיותינו, צרותינו, מדאובינו ומררותינו. בכך פוטר אותנו "נתניהו" מכל אשמה, אחריות וצורך לעשות משהו, חוץ מלנוד בראשינו, לספוק כפינו, לצקצק בלשוננו את רינת "אוף, הנתניהו הזה, תיראו לאן הוא מוביל אותנו", ולקנח ביין משובח וגבינת עיזים.
ואל ייפלא אפוא הדבר בעיניכם שאין בעצם שום אופוזיציה או אלטרנטיבה לנתניהו. אין כאלו כי אין צורך בהן. נתניהו עושה, או ליתר דיוק – משחק, נהדר את שני התפקידים, הן של דמות-האב הגואל והן של הדמון המגעיל, שבת אחים גם יחד. עבור בוחריו הוא דמות המנהיג הנערץ המצעיד את עם ישראל אל הניצחון המיוחל בים, ביבשה, באוויר, בחלל ובכדורסל. ואילו עבור מתנגדיו הוא דמוי-השטן השנוא המוליך אותנו, מובל ביד ליברמן-חמלניצקי מצד החתן וביד שרה המכשפה מצד הכלה , אל עברי פי פחת הגסיסה והקריסה. כי הנה מה טוב ומה נעים, וגם טעים, ידנו האחת אוחזת בשלח היין והשנית בחרב הגבינה, להסיר מעצמנו כל אחריות לאסוננו המתרחש לנגד עינינו ולתלות הכול באיש האחד והיחיד והמיוחד הזה – נתניהו, נתניהו, זה הכול נתניהו.
אבל האומנם? האם באמת עד שבא עלינו נתניהו היה כאן הכול סבבה, ורק ביבי הנבזה הוא זה שחירבש לנו את כל הטוב והיפה שהיינו? האם הייתה פה אי-פעם ממשלה, כולל זו של רבין ומרצ, שלא הקימה התנחלויות? האם הייתה, או יש עכשיו פה, איזשהי מפלגה שהיתה או תהיה בשלטון המציעה לקבל את היוזמה הסעודית? האם יש כאן מנהיג או מפלגה המכירים בעצם קיומה של הנכבה הפלסטינית, שלא לדבר על אחריותנו לה? האם יש או היו פה אי-פעם מנהיג, מנהיגה, מפלג או מפלגה המציעים פתרון אחר לפלסטינים בעזה מלבד לכלוא אותם שם, כיוזמת שלום כמובן, ולהפציץ אותם מדי פעם כדי לאלפם בינה ושקט? הרי רק בשבוע שעבר האשים ראש הממשלה לשעבר אולמרט, הנחשב במחוזותינו למתון ושפוי, את ראש הממשלה הנוכחי ברכרוכיות יתר, שכן נתניהו הרג ב'עמוד ענן' רק מאה פלסטינים, בעוד הוא, התגאה אולמרט, הרג ב'עופרת יצוקה' יותר מאלף.
וכל הממשלות הקודמות כן שילמו קיצבה ראויה לזקנים וניצולי שואה? ומפלגות אחרות יש להם פתרונות אחרים בסוגיית העובדים הזרים? ומערכות הבריאות והחינוך היו למרמס רק עכשיו? והם לא כולם בעד הפרטה? והם לא כולם בעד להפציץ את אירן, אם וכאשר? נתניהו הוא אפוא לא הפתרון, כתקוות אוהדיו, והוא גם לא הבעיה, כאשליית מתנגדיו. נתניהו הוא בסך הכול שלב נוסף ובלתי-נמנע בתהליכים העוברים על החברה הישראלית בעשרות השנים האחרונות, כולם באחריותנו שלנו, של כולנו. זה לא נתניהו שהוביל אותנו לאן שהמדינה הזאת הולכת. זה אנחנו שהובלנו את המדינה הזאת לידי נתניהו שמוליך אותה בדרך שהתווינו לו אנחנו, כולנו, כן, כן, גם אתה שם, למזוג לך עוד יין, אחי?
18.8.13
הרוב תמיד טועה. אם הוא היה צודק, אז היינו עדיין חיים על העצים, חושבים שכדור הארץ שטוח ומאמינים שיש אלוהים. אבל בבית-הספר הרי לימדו אותנו שלעם היהודי, כמו לדרבי התל-אביבי, יש חוקים משלו. ולכן הבה נניח, לפחות לצורכי הדיון, שהפעם, במקרה הישראלי, הרוב הימני לא רק שאינו טועה כהוא זה, אלא שהוא צודק באבו-אבוהה שבשמיים.
קודם כל הם אומרים, שלא לומר צווחים, כל השנים, מאז עצם קיומנו ועד עצם היום הזה, שהנה או-טו-טו, ואם לא מחר אז מחרתיים, עומדים מסביבנו עמים וכנופיות וארגונים ומסתננים ומי לא לכלותנו ולהשמידנו, מי בטנק ומי בטיל ומי בטרור ומי בפצצת אטום, ולזרוק אותנו למצולות ים ולהפוך אותנו שוב לאפר ואבק. כלומר, על פי הימין, מדינת ישראל היא המקום המסוכן ביותר עלי אדמות ליהודים.
והאנטישמיות, הם זועקים מרה, האנטישמיות בעולם גואה ושוצפת ושוטפת רצפות. אבל עכשיו, הם מסבירים לנו, זה כבר לא שנאת היהודים הטפילים המכוערים המסריחים עם הפאות והבגדים השחורים של פעם. האנטישמיות של היום, הם מדקדקים ומדקלמים, היא בעצם שנאת ישראל, ולא שנאת ישראל סבא, אלא שנאת ישראל המדינה. כלומר, על פי הימין, עצם קיומה של מדינת ישראל מעצים את שנאת היהודים בעולם, ובכללם, ועוד יותר מכולם, של אלו היושבים בציון.
ושלום, הם מגחכים בראש-חוצות או קורצים אחרי-חצות, שלום זה סתם חלום, חלום באספמיה, חלום בלהות, שלום לא יהיה כאן לעולם. למה? כי הם, הערבים, לא רוצים, ולכן כל הדיבורים על שלום, זה סתם, סתם, סרק, סרק, סרק. למה? כי ארץ ישראל כולה שייכת לעם ישראל כולו, ועד שהם לא יכירו בזה, לא יהיה כאן שום שלום. והם הרי לא יכירו בזה בחיים שלהם, אז בגלל זה, בגללם, לא יהיה כאן שלום לעולם. כלומר, על פי הימין, אזרחי ישראל נדונו לחיות במלחמת נצח עם העולם, הערבי ובכלל. ואיך בכל זאת זה יסתיים? מה התוכנית של הימין לעתיד? מה לדעתם יקרה פה בהמשך הדרך? מה הם מתכננים? מה הם רוצים? ואיך הם מתכוונים להגשים, למרות כל הקשיים, את התוכנית הזאת שלהם?
אז זהו. שאין להם שום תוכנית. שום דבר. אז מה בכל זאת, לפי דעתם, יקרה כאן בעתיד? בסוף, הם אומרים לבסוף כשמתעקשים לקבל מהם תשובה על מה יהיה הסוף, בסוף ננצח. איך ננצח? מה זאת אומרת איך?! יש הרבה אפשרויות, הם מחייכים בענווה ובאמונה, הרי הקדוש ברוך הוא בכבוד ובעצמנו איתנו, כמו שהוא היה תמיד (חוץ מבשואה, אבל זו סתם אנקדוטה קטנה). והוא ייטע ייאוש בשונאינו ויגרום להם להבין שהצדק איתנו. ואם לא, אז פשוט נקרע להם את האימא של הצורה, כי יש לנו (כך אומרים הגויים) יותר פצצות אטום ואלוהים איתנו, כבר אמרנו?
כך שבעצם, על פי הימין, ליהודי שחי במדינת ישראל, מה עתיד יש לו ולבניו ולבנותיו אחריו? או למות, במקודם או במאוחר, על קידוש השם, או לברוח מפה כל עוד נפשו בו. ויחליטו כל איש ואישה, ובעיקר נערה ונער, לעצמם.
4.12.13
לא צריך להיות מזרחי, ערבי או אישה כדי להבין שאלו שמתגעגעים ל"ארץ ישראל הישנה והטובה" מתגעגעים להתארגנות המדינתית-חברתית, שהייתה מיטיבה וטובה אליהם, למתגעגעים הלבנבנים הללו, והייתה רעה, רעה מאוד אפילו, לכל האחרים, כלומר לערבים, למזרחיים ולנשים, ולכל מי שלא היה "אחד משלנו". כי במשטר הפוליטי-חברתי-תרבותי שהיה בארץ-ישראל הישנה והטובה הזאת כביכול, וששירי אריק איינשטיין ודומיהם שירתו ועודם משמשים כפס-הקול של מוטביו היהודים האשכנזים "יפי הבלורית והתואר", חיו הערבים תחת שלטון דיכוי צבאי, המזרחים במשטר של אפליה וניצול מחפירים והנשים תחת דומיננטיות גברית מבזה ומדכאת.
אבל נניח, רק לצורך הוויכוח, שהתקיימה כאן אכן אי-פעם - עד מתי בעצם? עד מלחמת ששת הימים? עד עליית הליכוד לשלטון? עד רצח רבין? – ישות ממשית שכזאת שניתן לקרוא לה "ארץ ישראל הישנה והטובה". זאת אומרת, מעצם ההגדרה הנלוזה הלזו, שעכשיו כבר אין כאן ישות שכזאת, יען כי את מקומה תפסה ארץ ישראל חדשה ולא כל טובה, כלומר שהיום אנחנו מידרדרים ואולי כבר נמצאים בעיצומה ובטבורה של "ארץ ישראל חדשה ורעה".
אבל איך זה קרה? איך ומתי הפכה פתאום ארץ ישראל הישנה והטובה לארץ ישראל חדשה ורעה? האם נחתו פה חייזרים ארסים ממאדים שביחד עם סוכנים קומוניסטים מוסווים כיהודים שהוצנחו כאן בשליחות ה-ק.ג.ב השתלטו לנו על החיים? או אולי איזה ארגון סודי-קטלני כמו אל-קעידה או הבונים-החופשיים או זקני-ציון החדיר לנו בחשאי למי-השתייה חיידקים טפיליים מנוונים ומנוולים של התחרדות והתבהמות, הא? או שמא הייתה כאן, בלי ששמנו לב, הפיכה צבאית של קולונלים מתנחלים, שהתיישבו לנו על השטחים ועל הורידים ועל התקציבים, מה אתם אומרים?
ארץ ישראל הישנה והטובה. 1948.
אז זהו, שלא. אם ישראל היא עכשיו מדינה לא טובה, כגעיית המתגעגעים, הרי זו אינה תוצאה לא של מוטאציה ולא של רבולוציה, אלא של תהליך אבולוציוני טבעי לחלוטין, שהוריו-מיילדיו ויוצריו-מטפחיו הם אותם אנשי "ארץ ישראל הישנה והטובה" שהקימו את המדינה, שלטו בה והם, ולא אף אחד אחר, שהובילו והוליכו את המדינה והחברה הישראלית למקום בו היא נמצאת כעת.
כי נניח, לצורך העניין, ששוועתם של המתגעגעים יוצאת היא נגד הפיכתה של החברה הישראלית לכובשת, מתחרדת, מתבהמת, ארסית, חזירית ועילגת – אז מאיפה זה בא? היכן נזרעו, נבטו, זובלו, הושקו, טופחו וגודלו כל הדברים הללו אם לא בערוגות הבושם הגזעניות והמדכאות, מדירות הערבים והמזרחים, של "ארץ ישראל הישנה והטובה"? וכי מי החל את מפעל ההתנחלויות אם לא ממשלות מפלגת העבודה "הישנה והטובה"? ואת הקפיטליזם החזירי מי הצמיח אם לא "הישנים והטובים" נביאי ההפרטה מחסלי השאיפה לשוויון הללו? והארסים היכן גדלו אם לא בחצר האחורית המוזנחת של "ארץ ישראל הישנה והטובה"? וערוץ 2 אבי אבות הבהמיות - מי הם בעליו ומנהליו, אם לא חסידיה, השרים בציבורם את שיריה, של "ארץ ישראל הישנה והטובה"? ואת העילגות והבורות היכן רכשו ילדינו אם לא במערכת החינוך "הישנה והטובה", הא?
אז אולי במקום להתגעגע ולגעגע "אוי, אוי, אוי, המדינה הלכה לי פייפן", כדאי שנתחיל לעקור את הרוע משורשי הטוב כביכול שלו.
13.11.14
השר נפתלי בנט, קולה האמיתי של ישראל (תכחישו ותתכחשו כמה שאתם רוצים, אבל זה לא יעזור לכם) נזף והסביר בעמוד הפייסבוק שלו לעמיתתו השרה ציפי לבני, שאומנם יש מלא סיבות מדיניות, ביטחוניות, כלכליות וכולי לכך שאנחנו חייבים להתיישב בכל חור ולא לעשות חלילה שום הסכם עם הפלסטינים, אבל שבעצם הסיבות האמיתית לכל מה שאנחנו צריכים ולא צריכים לעשות היא ש"ארץ ישראל שייכת לעם ישראל" ו"ארץ ישראל שייכת לעם ישראל" ו"ארץ ישראל שייכת לעם ישראל" כבר אמרנו?
מעשה באיש, באג'נדרה צ'אודורי שמו, שחי במאה הי"ז במדינת אוטר פראדש בצפון הודו, שהקדיש את חייו לטיפוחו של איבר אחד בלבד בגופו. ולא היה זה לא שפם ולא זקן, כמנהג הזמנים ההם, אלא איבר-מינו. ואכן, ברבות השנים, הצליח האיש לגדל איבר-מין באורך של כתשעה מטרים (ראש הכפר כתב ביומנו ש"אורכו של אברו היה פי שישה מגובהו שלו"), קוטרו הגיע למעלה מתריסר סנטימטרים ("חמש וחצי צול"), ומשקלו של איבר-המין לבדו הגיע, לפי חישובי מדענים בני זמננו, לכ-137 קילוגרמים, בעוד שמשקלו של האיש, ללא איבר- מינו, היה של 54 קילוגרם בלבד. אלא שסיומו של הסיפור עצוב. שכן בוקר אחד, כשעשה באג'נדרה את דרכו למקדש להודות לאלים על המתת שנתנו לו, היטה אותו משקלו העצום של איבר-מינו מן הדרך והוא נפל לתהום ומת במקום, הוא ואיבר-מינו עימו, והם בני 33 בלבד.
נו, אתם שואלים, וכי מה הקשר בין אותו צ'אודורי הודי אומלל לבין נפתלי בנט שלנו? שאנחנו, מדינת ישראל, זו ההולכת לאורו של "שמש העם היהודי" נפתלי בנט, אנחנו בדיוק כמו הבג'אנדרה צ'אודורי ההוא. אנחנו מקדישים את כל חיינו, כוחנו, מוחנו, משאבינו, הכול הכול לדבר אחד בלבד – להגשמת והוכחת המנטרה הזו שעל פיה "ארץ ישראל שייכת לעם ישראל". כמו אצל ההודי ההוא, גם אצלנו היהודים – הכול הולך רק לדבר אחד ולמטרה אחת, ושום דבר כמעט לשום דבר אחר.
והנה רק דוגמה אחת שממחישה את "השיגעון לדבר אחד" הזה, כאלף טילים: התקציב שמועידה מדינת ישראל בשנה זו, באמצעות משרד השיכון, לאבטחתם של כמאתיים וחמישים מתנחלים יהודים בשכונות ערביות בירושלים, הוא שבעים מיליון שקלים. זה יוצא בערך 280,000 (למעלה מרבע מיליון) שקלים לאבטחתו של כל אחד ואחד מן המתנחלים הללו, שרובם כמובן ילדים. לעומת זאת, אותה מדינת ישראל מייעדת השנה הזו, באמצעות משרד החינוך, בטיפוחם של ילדים מחוננים - בכל רחבי המדינה, ולא במזרח-ירושלים או במאחז-קשקשים, ומדובר בכמעט חמישים אלף תלמידים (לפי החישוב המקובל שעל פיו 3% מן מהאנשים הם מחוננים), סכום של עשרים מיליון שקלים בלבד, שזה יוצא משהו כמו ארבע מאות שקל (כן, כן, שני שטרות של מאתיים) לכל ילד מחונן. 400 שקל בשנה משקיעה מדינת ישראל בטיפול בטיפוח כל ילד מחונן באשר הוא, לעומת 300 אלף שקל שהיא משקיעה באבטחת כל ילד מתנחל במזרח ירושלים. ומה שאתה, כהורה או כמדינה, משקיע בילדיך, נותן הרי את פריו בעתיד. ובמילים אחרות – התהום פעורה ורק מחכה לנפילה.
8.12.14
ושוב, כמו בכל מערכת בחירות, נתקפת לפתע רוח-רפאים המתקראת "השמאל הציוני" ברוח-חיים לכאורה ושוב מקשקשים ראשיה הכושלים על כך ש"הנה, הפעם זה אפשרי להקים ממשלה בראשותנו", איך? פשוט מאוד. לוקחים את מספר המנדטים הצפוי ל"גוש השמאל", מכפילים בשער היורו ומכניסים לסיר גדול של מרק אשליות, מוסיפים ליטר וחצי מיץ חרדים, שתי שקיות אבקת כחלון, שלוש שערות מזקנו ושתיים משפמו של ליברמן, כפית גדושה של שאריות לפיד ומופז, והנה לכם ממשלה יציבה וחזקה בהנהגת בוז'י ומוז'י מכפר-שמריהו.
אלא שהבעיה של הגוש היהודי האשכנזי החילוני הכאילו-ליברלי, הקורא לעצמו בשם "השמאל הציוני" (הרצוג ולבני הם שמאל כמו שביבי ובנט הם תרנגול), היא לא שום קומבינת כשפים כזאת או אחרת. כי שום קומבינה שכזאת, שתאפשר הקמת ממשלה בראשותם, אינה קיימת אלא בחלומותיהם הטרופים. למה? כי לגוש הזה אין, וגם בבחירות הללו לא יהיו, מספיק מצביעים כדי להקים ממשלה לא בירושלים ולא בנהריים ולא נעליים. אולי רק באמת בכפר-שמריהו. "גוש השמאל" החילוני-אשכנזי (העבודה, מרץ, התנועה ושאר ירקות) יכול להביא, ביום הכי טוב שלו, לא יותר מ-30 מנדטים*. זה יפה מאוד. אבל מאיפה תביאו עוד 30 מנדטים כדי לבנות קואליציה, הא? בייחוד שהגוש היהודי-הימני-הדתי-לאומני (ביבי, בנט, ליברמן, כחלון, לפיד והחרדים) מביאים, ביום הכי רע שלהם, מינימום 75 מנדטים**. אז אולי די כבר עם הרמאות העצמית האינפנטילית הזאת? הרי אתם תופסים עצמכם כיהודים נבונים שיודעים חשבון.
אז נניח באמת שיהיו לכם 30 מנדטים ותהיו גוש המפלגות השני בגודלו (אחרי ביבי ובנט עם 40 המנדטים), אז למה שש"ס (שנואת נפשכם הגזענית) או ליברמן (שהוא ימני כבנט, אם לא יותר) או כחלון (שהוא בשר מבשרה של תנועת הליכוד), או שאריות לפיד (נו, כבר הבנתם שהוא ימני או עוד לא?), יחברו אליכם, עם כל הקשיים האריתמטיים והאידיאולוגיים, כשהם יכולים לחבור בקלות ובטבעיות לביבי ולבנט ולקבל אצלם שרים ותקציבים וישיבות והתנחלויות ככל שיחפצו, הא?
הא, רגע. איך שכחנו? יש לכם הרי עוד קלף בשרוול – הערבים, נכון? תריסר חברי הכנסת הערבים, אתם אומרים, ישמשו עבורנו כגוש-חוסם, ו-42 המנדטים "שלנו" ימנעו משאר 78 חברי הכנסת להקים ממשלה, נכון? אז ראשית – לא. ושנית, וזה הדבר הכי חשוב, עד שגוש "השמאל הציוני" לא יבין שכדי להגיע אי-פעם לשלטון, עליו לא רק לבנות על הערבים כחסמים, אלא ממש לחבור עם הערבים, כשותפים מלאים, לגוש פוליטי אחד, עד אז הכול יישאר אותו דבר, והממשלה הבאה ואלו שיבואו אחריה יהיו דומות וגרועות יותר מקודמותיהן, עד שמי מהן תגיע ליעדה ותחריב את המדינה. אז בבקשה, כמו שקם בוז'י מנהיג "השמאל" המיועד של הממשלה הבאה, חה-חה, והכריז שהוא לא פוסל את ביבי מלכהן בממשלתו, יקום נא ולו אחד ממנהיגי הגוש "שוחר השוויון והשלום" ויודיע כי יקבל בברכה את חברותן של מפלגות ערביות בקואליציה שיקים. לא יכולים, הא? לא מסוגלים?. אז מה בעצם ההבדל בין "גוש הימין" ל"גוש השמאל", שהם גזענים חשוכים ואתם גזענים נאורים?! אכן, הבדל תהומי. רוצו לקלפיות.
* בבחירות עצמן, שנערכו קצת יותר משלושה חודשים לאחר פרסום המאמר, קיבלו מפלגת המחנה הציוני (איחוד בין מפלגות העבודה והתנועה) 24 מנדטים ומרץ 5 מנדטים, וביחד 29 מנדטים, מנדט אחד פחות מהמקסימום שחזיתי.
** בבחירות עצמן, שנערכו כאמור שלושה חודשים לאחד פרסום המאמר, קיבל הגוש היהודי-ימני-דתי-לאומני, כפי שאני סימנתי אותו (לאמור - ביבי, בנט, ליברמן, כחלון, לפיד והדתיים) 77 מנדטים, שניים יותר מהמינימום שצפיתי.
14.1.15
מעל כל גבעונת מאמרים ותחת כל עץ פוליטי לא-רענן זועקים עכשיו כולם "זה הוא, זה נתניהו, זה הוא שמחרבן הכול, זה הכול בגללו, רק תזיזו אותו, את הנתניהו הזה, מראשות-הממשלה, והופה הכל יסתדר, הכלכלה תפרח, העוני יברח, הגזענות תשכך והשלום יזרח". אך האומנם? האומנם נתניהו הוא חזות כל מה שלא טוב לנו? והרי כל הפוליטיקאים, הלשעברים ו/או הלשעתידים, התולים עכשיו את כל כישלונותיה של מדינת ישראל בנתניהו הזה, היו הם עצמם או ראשי ממשלות (אהוד ברק למשל) או שרים בכירים בממשלותיו של נתניהו (אהוד ברק למשל, ציפי לבני למשל, יאיר לפיד למשל) או שרים בכירים בממשלות אחרות (אהוד ברק למשל, עמיר פרץ למשל, ציפי לבני למשל, אצל אהוד אולמרט למשל) – אז למה, חברים וחברה, למה כשהייתם בעצמכם השלטון, לא עשיתם את כל הדברים שאתם אומרים עכשיו שצריך לעשות, ומאשימים את נתניהו בזה שהוא לא עשה מה שצריך לעשות, הא?
ניקח לדוגמה שלוש בעיות משמעותיות – עזה, הפלסטינים והפליטים. הרי כולכם (כן, גם אתה, בוז'ינקה, אל תתחבא לנו עכשיו מאחרי הסינר של אימא ציפי) הייתם בממשלות שבהם נתתם תמיד יד, בטח לא פרשתם במחאה או מה, גם למצור על עזה וגם למבצעים חוזרים ונשנים, עם שמות נשגבים מלאי עמודים וצוקים, שנועדו להריסת תשתיות, יצירת הרתעה ובלה-בלה-בלה. ועכשיו אתם עוד מעזים לפתוח פה על נתניהו על כך שהוא לא חיסל את הטרור ולא הביא להסדר? אתם הרי כולכם נהגתם, וגם מציעים לנהוג בעתיד, בדיוק כמותו. אז מה אתם רוצים מנתניהו? זה לא הוא. זה אתם. זה אנחנו, כולנו, שאין לנו שום דבר להציע בעניין עזה חוץ מהמבצע השנתי. ומה באמת מנע מאיתכם, מכולכם, להגיע להסדר עם הפלסטינים? למה לא הגעתם להסדר כשברק, ולא נתניהו, וכשאולמרט, ולא נתניהו, היו ראשי הממשלה? גם אז נתניהו הוא שחסם את ההסכם? ובמה מה שאתם מציעים לפלסטינים שונה ממה שמציע להם נתניהו? הרי גם הוא וגם אתם מדברים על "שתי מדינות", ובפועל מציעים מדינה אחת ושני בתי כלא, אחד סגור בעזה, ואחד סגור למחצה בחצי גדה. לא ככה? האם למשל, מישהו מכם מעז, להבדיל מנתניהו, לדבר על פינוי כל התנחלויות? על שחרור כל האסירים? משהו?!
ובעניין הפליטים – האם שר הפנים גדעון סער נהג בהם טוב יותר משר הפנים אלי ישי? בהחלט לא. אז למה כותבי-המאמרים הגדירו את ישי כ"חשוך" וקראו לזרוק אותו לפח-האשפה של ההיסטוריה, ואילו סער נתפס בעיניהם, בעינינו, כ"ימין ליברלי" וכמועמד לגיטימי לראשות הממשלה? כי בארץ "חשוך" ו"ליברלי" זה לא עניין של מעשה או דעה. זה עניין של צבע העור. ואתם, כל ההרצוגים והליבנים והלפידים, אתם יש לכם תוכנית אחרת לגבי הפליטים מאשר לכלוא אותם? נגיד להכיר בהם כפליטים על פי האמנות הבינלאומיות? או אולי אפילו להעניק להם אזרחות? שום דבר. אתם וישי וסער ונתניהו כולכם אותו דבר גם בעניין הזה. אבל נתניהו, כמובן, אשם בהכול, והכול בגללו.
אז לא. זה לא נתניהו. זה אנחנו, כולנו.
11.2.15
השאלות שאנחנו שואלים את עצמנו נגזרות מהתשובות שאנחנו רוצים לקבל. לכן, ככל שמערכת הבחירות מתקדמת, וגם לאחרוני המחנה הליברלי-הציוני-האשכנזי המורחב (כולל מרצ) הולך ומתבהר שנתניהו והליכוד, ולא הם, ירכיבו את הממשלה הבאה, הם פוצחים בשאלות נוקבות לאמור: "איך זה יכול להיות שכל כך הרבה אנשים מצביעים ליכוד, כשהליכוד דופק אותם כל כך הרבה שנים?", ו"מי אלו האנשים הללו שממשיכים לקנות בקבוקים ריקים מהאיש הריקני הזה, ביבי?", ועוד מיני הכאות והקאות שכאלו על מי שאינו מצביע למחנה "הנכון". והתשובות שהשואלים עונים לעצמם מגוונות להפליא — כי הם אידיוטים, כי הם לא קוראים ספרים, כי הם מאמינים באלוהים ובכישופים, כי הם באים מארצות בלי מסורת דמוקרטית, כי הם אוכלים חריף, כי ההורים שלהם לא הקימו את המדינה, כי הם לא מבדילים בין טוב לרע, ועוד ועוד. שהרי התשובה הנכונה בעיני השואלים הללו היא, כמובן, שכל התשובות הללו נכונות — העם לא מצביע בוז'י כי העם מטומטם.
אבל מחנים־ציונים יקרים, יכול להיות שאם הייתם מנסחים את השאלה קצת אחרת, אולי גם הייתם מקבלים תשובה קצת אחרת, אולי אפילו את התשובה הנכונה. כי נניח שהייתם שואלים את עצמכם את השאלה הבאמת נוקבת, "איך זה יכול להיות שלמרות שהאיש ביבי כל כך נורא ושלטונו כל כך זוועה, כמו שאתם חשים עד לשד עצמותיכם, ושהליכוד באמת דופק על בסיס קבוע דווקא את אלו שמצביעים בעדו, איך זה יכול להיות שכל הדפוקים הללו לא מצביעים בעדנו, שיודעים באמת מה טוב בשבילם, ולא רוצים בשלטוננו הנאור והטהור, שיביא להם אך אושר ועושר, הא?".
יכול להיות שגם לכם יש חלק כלשהו, משהו קטן אולי, בכך שהם לא מצביעים בעבורכם? יכול להיות שהעובדה שאתם חושבים, וגם אומרים את זה שוב ושוב בכל מיני צורות, שמצביעי הליכוד הם מטומטמים ומפגרים, לא בדיוק מעודדת אותם להצביע בעבורכם? יכול להיות שזה שאתם פונים אליהם, גם במערכת הבחירות הזאת, כהרגלכם בקודש הציוני־אשכנזי־ליברלי שלכם, ואומרים להם "ביבי הוא זוועה מהלכת, וכל מי שהצביע ובטח מי שהולך להצביע לליכוד הוא אידיוט בן טמבל", מעודד אותם דווקא לדבוק בהצבעתם?
כי מה אתם חושבים, שהם באמת עד כדי כך טיפשים, שהם לא מבינים שאתם מתנשאים עליהם ובזים להם כשאתם מתייחסים אליהם כאל מטומטמים? ועובדה, בדיוק ההיפך קורה. הסתכלו בסקרים. ככל שאתם מתנפלים ומבזים את נתניהו, האיש שהם בחרו בו, כך אתם מבזים את בחירתם ואותם, וגורמים להם לדחות אתכם, את המבזים אותם, ולדבוק במי שהם בחרו, לדבוק בבחירתם, לדבוק בעצמם. הגיע הזמן שתסתכלו גם קצת על עצמכם. כי אם גם עכשיו, כשלקבוצה היריבה הרחיקו שני שחקנים, והשוער שלה פצוע, והמגינים צולעים ולקשרים אין כושר ואין לה אפילו חלוץ שווה אחד, והשחקנים לא קיבלו משכורת חודשים והמאמן התחלף כבר שש פעמים, בכל זאת אתם מפסידים לה, אז מה זה אומר — שהם קבוצה נהדרת או שאתם קבוצה מחורבנת?
8.6.15
משום מה אנו נוטים לחשוב שכששני צדדים מאשימים זה את זה בדברים איומים, הרי שיש צד אחד ישר-דרך אומר-אמת וצד אחר נוכל ורמאי. אלא שהאמת היא שבדרך כלל שני הצדדים, בוודאי אם מדובר באנשי הון ושלטון, צודקים בהאשמותיהם ההדדיות, ושניהם גם יחד שקרנים ועשקנים וגנבים וגזלנים וכל מה שהם אומרים זה על זה. כך בפלילים וכך בפוליטיקה.
שרת המשפטים איילת שקד, למשל, אמרה שהיא "כופרת בחלוקה לפיה מי שמתנגדים לביהמ"ש העליון, ואני ביניהם, הם בני חושך". היא יכולה לכפור בכך עד בוא המשיח, אבל בדעותיה בכלל איילת שקד היא בהחלט בת-חושך. וזה לא בגלל שהיא צעירה או אישה או יפה. זה בגלל שהיא שותפה בכירה במפלגה מתנחלית (קרי קולוניאליסטית), קנאית, משיחית, גזענית חשוכה. ואכן, הצעת החוק הראשונה שהעבירה שקד בממשלה היא החמרת הענישה בשל יידוי אבנים על מכוניות עד לעשרים שנות מאסר, ממש כמו העונש המרבי על עבירת אונס בנסיבות מחמירות (למשל אונס קטינ/ה או אונס קבוצתי). אבל זו לא הצעת חוק חדשה. היא כבר אושרה בממשלה הקודמת, כששרת המשפטים הייתה "בת-האור" ציפי לבני, ובממשלה ישב גם יאיר לפיד "הנאור". ולא רק זה, אלא שהחוק אושר אז בממשלה כתגובה למהומות שפרצו במזרח ירושלים בעקבות רצח הנער מוחמד אבו-חדיר. כלומר, זהו במפורש, בוודאי הלכה למעשה, חוק גזעני בלתי-שפוי במידותיו נגד נערים ערבים.
כלומר, אם איילת שקד היא בת-חושך, אז גם ציפי לבני, וגם יאיר לפיד. ואין כאן שום מלחמת בני אור בבני חושך. כי כולנו (פחות או יותר) בדיוק אותם בני ובנות חושך. גם שרת התרבות החדשה, מירי רגב. היא בת-חושך לעילא. ושוב, לא בגלל נשיותה ולא בגלל מזרחיותה. אלא בגלל שהיא לאומנית מתלהמת וגזענית נוראית, שהתבטאויותיה כלפי הפליטים השחורים כ"סרטן" מתחרות במיטב דברי השטנה האנטישמים כלפי יהודים. אבל גם כל "שוחרי התרבות" שיצאו נגדה, ולא נגד קודמתה לבנת, שבדעותיה אינה שונה כמעט מרגב, אבל שונה ממנה בעדתה, גם הם בני-חושך, לא פחות מרגב ולבנת.
יאיר גרבוז מתקין מזוזה בכניסה לביתו עם אנשי ועד מתיישבי השומרון. צילום: ועד מתיישבי שומרון
גם שר הפנים לשעבר, אלי ישי, הוא בן-חושך. לא בגלל דתיותו או מזרחיותו, אלא בגלל פעילותו, מטעם ממשלת ישראל, למעצרם וגירושם של הפליטים השחורים. כשפעל כך, "בני-האור" זיכוהו בתואר הנורא "גזען חשוך", אבל לא כך הם קראו לשרי הפנים שבאו אחריו, גדעון סער וגלעד ארדן, שנהגו בפליטים השחורים בדיוק כמו קודמם אלי ישי, אבל שאינם, טפו-טפו, דתיים ומזרחים כמותו. מלחמת בני-חושך בבני-חושך.
ולמה יאיר גרבוז מתקין עכשיו פתאום בביתו מזוזה, וממשיך וטוען שהוא רק נגד מנשקי קמיעות ולא נגד מנשקי מזוזות? והרי מזוזה היא קמע שמותקנת על דלת. ולא רק זה, אלא שהוא זימן להתקנת המזוזה בביתו את "ועד מתיישבי שומרון", גוף מתנחלי-קולוניאליסטי, גזעני, דכאני, חשוך להחריד. אותם גרבוז מקבל, ובברכה. שהרי הם אשכנזים (תנועת ההתנחלות היא תנועה קולוניאלית לבנה במהותה) נעלים בני-אור נושקי מזוזות, ולא סתם איזה מזרחים בני-חושך מנשקי קמיעות, ינעל אביהם.
כי הנה כולנו (טוב, נו, רק 97.3%) בני-חושך בדרך אל השחור הגדול.