הרואים בעננים
איורים: נטלי בטלהיים
כנרת-זמורה-ביתן. 2014
לְמַרְגְּלוֹת הָרֵי בְּרַכְיָהּ הַנִּשָּׂאִים, בְּעֵמֶק רְחַב יָדַיִם, שׁוֹכְנִים שְׁלוֹשָׁה כְּפָרִים. הַכְּפָר עֵין עוֹד, הַכְּפָר נִיר פּוֹרִים וְהַכְּפָר עַמּוּדֵי יְלָלוֹת. כְּמוֹ בְּכָל שָׁנָה, רָאשֵׁי הַכְּפָרִים וּנְבִיאֵיהֶם יוֹצְאִים בְּבֹקֶר יוֹם רִאשׁוֹן הַמְּעֻנָּן לִצְפּוֹת בָּעֲנָנִים וְלַחֲזוֹת בָּהֶם אֶת עֲתִידָם. מָה יִרְאוּ שָׁם הַפַּעַם? הָרוֹאִים בָּעֲנָנִים הוּא מָשָׁל חָכָם וּמְלֵא הוּמוֹר עַל הַשְּׁאֵלָה הַנִּצְחִית - הַאִם הַנְּבוּאָה מַגְשִׁימָה אֶת עַצְמָה?
18.6.23 - פתאום משום מקום מישהי, תמר שם שמה, כותבת לי היום, כנראה בשם משפחה, ש"הרואים בעננים" הוא ספר ילדים הכי לטעמנו שנכתב אי פעם בעברית.
עזרי קידר: אחלה ספר!
16.2.22 - קם בבוקר, מציץ בטלפון. מכתב מפתיע ומרנין מאישה שאיני מכיר בשם תמר (השם המלא שמור במערכת), שאני מקצר אותו לכמה שורות - "היי קובי. רציתי להודות לך על אחד מסיפורי הילדים היפים בעיני שנכתבו בעברית, "הרואים בעננים". אתה כותב שנון ומצחיק ובכל קריאה מחדש של הסיפור אני משתאה מהיופי"
לקניית הספר באתר ההוצאה לחצו כאן >>> הרואים בענננים. כנרת
אביבה יובל: עלילה מקסימה וחביבה במיוחד, על שלושה כפרים וגורל אחד. למבוגרים לא קשה לנחש מה מוסר ההשכל שלבסוף יבצבץ. אבל גם כשהסוף ידוע מראש חווית הקריאה בספר חביבה ומשעשעת לקטנים ולגדולים והאיורים ממחישים בבירור את מה שיקרה בהמשך הסיפור. אחת לשנה לפני בוא החורף, שלושת ראשי הכפרים, כל אחד והקורא שלו בעננים, יוצאים לעמק הפתוח להתבונן בעננים ולגלות מה צופה להם השנה הקרבה. נציגיו של כל כבר ניגשים לתחזית באווירה המתאימה וממתינים להודעה. וכמו בכל שנה, בדיוק בחצות היום השמים נפתחים והמסר יורד אל האנשים, שלושה חוזים מביטים בשמיים וכל אחד רואה את המסר המיועד לראש הכפר שלו. מה מסרו הרואים בעננים לראשי הכפרים? האם התגשמו התחזיות שלהם? בשביל לדעת את זה, תצטרכו לקרוא את הספר. שלושה צירים יש לעלילת הספר הנוכחי, שלושה צירים המתנהלים במקביל. שלושה כפרים, שלשום גישות הנפרשות זו ליד זו ומגלות, כמו שניתן לשער, שנבואות נוטות להגשים את עצמן. בטון הומוריסטי הפונה ישירות להורים, פורש קובי ניב את השקפת עולמו באשר לחוזי העתידות ולהתגשמות נבואות. נדמה כי ילדים צעירים יבינו את המסר במהירות ויהנו לגלות שהמסקנה הראשונית שלהם הייתה נכונה. הספר כתוב בחרוזים לא מתאמצים, וכך מצליח לשמור על אווירת הסיפור ומאפשר לספרו בצורה קולחת. איוריה של נטלי בטלהיים פשוטים מאוד, אך מעניקים קול ייחודי לדרך החיים המאפיינת את תושבי הכפרים השונים. כל כפר מקבל צבע משלו, המאפיין את דמויות אנשיו, את הטקסט העוסק בו ואת הנוף בו הוא חי, ומאפשר לילדים לאפיין בצורה ברורה בין שלוש הכפרים ושלושת הגישות. הספר מנוקד ובנוי מפרקי טקסטים קצרים המתייחסים לכל אחד מהכפרים בכל אירוע בשפה מחוייכת ומעט לא חינוכית הפונה ישירות לילדים העושים את צעדים הראשונים בעולם הקריאה. מוסר ההשכל של הספר ברור ונפלא: מחשבה בוראת מציאות. הספר מומלץ בחום לקוראים צעירים ולהורים.
הספר הוקרא על ידי קרולין זרעוני לבנה יאיר בן השבע וכך כתבה:
רבות דוסקס על הקשר בין האמונה בנבואה והתגשמותה. ספר מקסים והומוריסטי זה עוסק בהקשר זה בדיוק. לפני שהתחלתי בהקראת הספר, הקראתי ליאיר מגב הכריכה. יאיר העיר שנשמע ספר מעניין והקשיב בעניין למסופר. הוא אהב את הרעיון במרכז הספר והשמות של הדמויות עלו חיו על שפתיו. למרגלות הרי ברכיה שוכנים שלוש כפרים: עין עוד, ניר פורים ועמודי ילללות. כל שנה יוצאי ראשי הכפרים עם מגידי העתידות שלהם כדי לחזות את העתיד. נביאי ניר פורים ועמודי יללות רואים שחורות ומנבאים מלחמה באופק. נביאי עין עוד מנבאים דווקא טובות וחוזים את מסיבת החתונה של בת ראש הכפר. להזכירכם, הנביאים חזו באותם הסימנים, אך פירשו אותם באורח שונה. כאשר ניבאו נביאי ניר פורים ועמודי יללות כך היה ותושבי שני הכפרים נלחמו בדובי ההרים ובששים, כפי שניבאו הנביאי. רק אחד אחד ניצל מהקרבות. הוא בורח מהמקום ומגיע לכפר השלישי שבדיוק חגג כמצווות הנבואה. הוא מתקבל באופן יפה ו... לא באמת חשבתם שאגלה לכם? קיראו וגלו בעצמכם. יאיר נהנה מהמסופר והיה משועשע מהטיפשות שהפגינו תושבי הכפרים. הוא שמח על שהניצול הצליח להימלט ואף זכה לסוף טוב מהאגדות. המסר של הספר מועבר בהומור ובאופן לא דידקטי. במחצית הספר ישנו דף מקופל הנפתח לשני דפים, לשמחת ליבו של יאיר. יאיר אוהב מאוד גימיקים מסוג זה, לעיתים יותר מהמסופר. הספר חמוד, דפי הספר צבעוניים ומושכים את העין והציורים מקסימים. יאיר אהב ספר זה וכמובן כן אני. מומלץ בחום!
לקניית הספר באתר ההוצאה לחצו כאן >>> הרואים בענננים. כנרת
יעל צין : כסטודנטית לפסיכולוגיה התופעה של "הנבואה המגשימה את עצמה" שהגדיר הסוציולוג רוברט מרטון (1948) מרתקת אותי שכן יש תיאוריות ונראה שהכול זה עניין של אמונה ומתוך האמונה הזו האדם פועל ובעצם מביא על עצמו את הצלחתו או סופו, מה שאומר כי באופן עקיף הוא מביא את התוצאה על עצמו. הספר מספר על שלושה כפרים:הראשון: הכפר עין עוד במישור שבמרכז העמק, רחוק מן ההרים, בינות למעינות מים מפכים.השני: הכפר ניר פורים, חבוי למחצה בגיא קטן בין שתי שלוחות מיערות שירדו מן ההריםהשלישי: הכפר עמודי יללות למרגלות הר צח משלג.לכל כפר ישנו נביא עננים אשר בוהה בשמים ומביא את הבשורה לכפרו. בעוד הנביאים של הכפרים ניר פורים ועמודי יללות מנבאים רעות הנביא של כפר עין עוד מנבא חדשות טובות (חתונה באופק). שלושת הנביאים ממהרים ומביאים את החדשות וכל הכפר מתארגן בהתאם לפעולה. לפני קריאת הספר מומלץ להציץ ולקרוא את גב הספר כדי להבין את הנושא. הסופר, קובי ניב מביא לנו סיפור נהדר על שלושה כפרים שכל נביא שלו מסתכל על אותו אובייקט אך מפרש אותו בצורה שונה. הפירוש של הנביא גורם לכל הכפר לקבל את הפרשנות ולפעול על סמך אותו מידע והתוצאות בהתאם.טל הקשיב לסיפור בריכוז ואהב מאוד את האיורים. היה לו קל להבחין ולהבין על איזה כפר מדובר שכן כל כפר בולט בצבע שונה וכן העימוד היה מעניין וברור. האיורים היו מותאמים לטקסט כמו כפפה ליד וטל יכול היה להבין את השתלשלות האירועים בקלות. לספר יש קצב נהדר. באמצע הספר ישנה הפתעה כי הדפים כפולים וגדולים וזה גרם לטל להתלהב. זה העצים בעיניו את חווית הקריאההספר הוקרא לטל בן ה-4. למרות שנראה שטל נהנה מהספר לדעתי קהל היעד של הספר הינם ילדים מעט יותר גדולים שבאמת יכולים להפיק הנאה מהמסר שלו ומהנושא עצמו. מומלץ – קריאה מהנה,
עטרה אופק. אתר 'מרמלדה': ספר ילדים שנון
בספרי ילדים עם אג'נדה, לעתים קרובות מדי האג'נדה פוגמת בטעמו של הסיפור; אבל סופר מתוחכם וקצת שובב יידע להסוות אותה ככה שהספר לא יאבּד מחנו ויהי כיף לקרוא אותו. קובי ניב, למשל, כתב כאן מותק של סיפור שמראה איך הכול תלוי בעין המתבונן, ואיך אותו אירוע עשוי להתפרש לאחד כאִיום הקורא למלחמה – ואילו לאחר כאות מבשר טוב המזמין חגיגה. זה המשל, והמשל אקטואלי בכל עת. הספר מתאר מה קורה בשלושה כפרים שכנים, שראשיהם נוהגים לצפות מדי שנה בחשרת העננים הנקשרת מעל האזור כדי לקבוע את העתיד הצפוי להם בלֵיל המַים משָמיים: בכפר עמודי-יללות חוזָה מגידת העתידות כי דובי ההרים יורקי האש יגיעו לחטוף את בנותיהם; בכפר ניר-פורים (שלכל תושביו קוראים ניר פורת) קובע החוזה בעננים כי שֵׁדֵי הגשם השחורים יבואו לגזול מהם את אש הנצח; ואילו בכפר עין-עוד חוזים הנביאים שמחה גדולה והילולה, כרמז לנישואיה המיוחלים של בת המנהיג. בכל כפר מתכוננים התושבים לקראת הבאות, ובלילה המיועד נפרשת כפולת עמודים לרווחה ומציגה את סופם הטרגי-קומי של שני הכפרים רואי השחורות, לעומת נשף החתונה הצוהל שנערך בכפר האופטימי. בין השורות מובלע כמובן גם לגלוג עליז על חוזים ונביאים באשר הם ועל שטיפות מוח המוניות, כשבנוסף מצליח ניב, כיאה לאחד מחלוצי הפמיניסטים המוצהרים בארצנו, להשחיל גם אג'נדה פמיניסטית – במלה אחת בלבד! זה קורה בכפר האופטימי, בטקס הנישואין של הניצול היחיד מהכפר השכן לבת המנהיג, שבסיומו "היו השניים לגבר ואשה" (תודו שזה יפה). ואם ישאל הקורא (כמוני) איך ייתכן שבכפר האופטימי לא שמו לב בכלל מה מתרחש בינתיים בשני הכפרים השכנים, הריהו מוזמן לנחש בעצמו או (מוטב) לשוחח על זה עם הדור הצעיר (אני לפחות מצאתי כמה תשובות מעניינות, גם אם לא תמיד מסַפּקות). הציורים מלבבים, עם בלונים של טקסט משעשע.
