מרץ - אפריל

21.4.25

נתניהו לא מאיים על החזון הציוני. החזון הציוני הוא שיצר את נתניהו

רינה ענתי היא עורכת דין, אושיית רשת ופעילת מחאה, הבולטת במיוחד בפוסטים המצויינים – החדים, הנחרצים, הבוטים, הכתובים להפליא – שהיא מעלה ללא לאות לרשתות החברתיות נגד נתניהו ושלטונו. אבל, יש אבל.

בשבוע שעבר היא העלתה פוסט מעורר מחשבה וחלחלה, שאני מביא כאן את ראשיתו. הנה: 

"אתמול נפגשתי עם חברה טובה, כמוני היא מתנגדת לשלטון נתניהו, כמוני משתתפת בהפגנות, נואמת בהפגנות ועושה כל מה שאפשר כדי להביא לסיום שלטון הפשע. ואז תוך כדי שיחה היא שאלה: את באמת חושבת שיהיה פה עד כדי כך גרוע? אז באמת חושבת שירדפו פה אנשים כמונו וישליכו אותנו לכלא ללא משפט, את באמת חושבת שאולי נצטרך לברוח מפה לפני שיהיה מאוחר? והוסיפה שלדעתה לא יהיה עד כדי כך גרוע".

"השאלות שלה החרידו אותי, לא בגלל שהן פרטו לפרטים את מה שרוב האנשים מסרבים להעלות על הדעת או אפילו לומר זאת בקול לעצמם ולסביבתם הקרובה, אלא בגלל המסקנה שלה שלא רק שאיננה מתיישבת עם המציאות, עם האירועים שמתרחשים לנגד עיננו: פריעת החוק של השלטון, הפקרת אזרחים לרצח, שליחת חיילים למלחמה לשם היאחזות בשלטון, אלא שמראה שרוב האנשים מסרבים להתמודד עם מציאות קשה מדי ומספרים לעצמם שלא יכול להיות שיהיה עד כדי כך גרוע, כי רק ככה הם מצליחים להשתיק את הפחדים, רק ככה הם מצליחים להסביר את השיתוק של רוב הציבור שרואה שהממשלה פועלת נגד העם במפגיע, רואה שהיא עוברת על החוק, רואה שהיא ממנה אנשים בלתי כשירים (היוש לסגן השר החדש נטול הסמכויות), רואה שהיא מקריבה אזרחים לרצח בידי החמאס כבר שנה וחצי ובכל זאת "מאמין" שלא יהיה עד כדי כך גרוע."

עד כאן ענתי, והנה אני עונה לה.

פעם היו בעיתונים חידות שבהם היו מופיעים ציורים מלאי פרטים, והקוראים היו מתבקשים למצוא "מה חסר בתמונה", כשהתשובות היו בנוסח "לכורסה עליה יושב הסבא חסרה רגל", או "במגן-דוד בדגל ישראל חסר משולש" וכאלו. אז עכשיו אני פונה אליכם, הקוראים, בשאלה דומה – קראו נא שוב את שכתבה ענתי בקטע שפרסמתי, וענו על השאלה – "מה חסר בתמונה" שהיא מציירת?

לא מצאתם? אז אני אתן לכם רמז. בכל רשימת "הפשעים" האיומים ונוראים שמוצאת ומונה ענתי בנתניהו ושלטונו, איזה פשע, באמת איום ונורא, אינו מופיע כלל, כלא היה?

עדיין לא יודעים? אז אין ברירה אלא לגלות קבל עם ועדה את התשובה: הפשעים המחרידים, עד כדי רצח עם, שמבצעת ישראל בעזה. את העוול הקטנטן הזה שמבצע צה"ל, שמבצעת מדינת ישראל, תחת שלטונו ובפקודתו של נתניהו, לא מונה ענתי בפוסט שלה כאחד מפשעיו. וזו לא רק ענתי, אלא כך נוהגים גם כל מתנגדי נתניהו מכל המחאות, העדות, החילות, המדעים והתרבויות – הטייסים, בוגרי 8200, החובלים, הרופאים, המרצים, המדענים, הקולנוענים, האופנוענים, הסופרים והספרים. וכמובן אף לא אחד ואחת מהפוליטיקאים מ"האופוזיציה" לנתניהו – לא לפיד, ולא גנץ, ולא בנט, ולא איזנקוט וגם לא נעמה לזימי ולא יאיר גולן.

וצריך שיהיה ברור וחד ונחרץ: כשאתה לא מתנגד למשהו נורא שהממשלה שלך עושה, הרי שאתה תומך, להלכה ולמעשה, בכך שהממשלה שלך עושה את המשהו הנורא הזה. אם אתה, למשל. דוגמה דמיונית לגמרי כמובן, מתנגד לשריפת ספרים, אבל לא אומר מילה באשר לשריפת יהודים, אז אתה תומך בהשמדת היהודים. ככה זה. ואם אתם מתנגדים לכל מעשי נתניהו, "פריעת החוק של השלטון, הפקרת אזרחים לרצח, שליחת חיילים למלחמה לשם היאחזות בשלטון", כפי שציינה ענתי, ונמנעים מלהביע ולו ציוץ זערער של מחאה על רצח-העם שהוא, אתם, אנחנו, ממשלתנו, צבאנו, טייסינו, בנינו ובנותינו, מבצעים בעזה, אז אתם תומכים, לא רק במעשה, אלא גם להלכה, במחשבתכם המדינית, הציונית, בג'נוסייד הזה.

אתם מתנגדים לנתניהו, אבל תומכים בציונות, המבצעת בשנה וחצי האחרונות רצח-עם בעזה, ממשיכם של הנכבה של הנכבה ב-48' ושל הכיבוש מ-67', בדרך להגשמתו המלאה של החזון הציוני – מדינה יהודית, ללא ערבים, מן הים עד הנהר. וכל מה שמפריע לכם בתהליך הזה זה ביבי החלאה, והוא בהחלט חלאה. אתם תומכים בהגשמת החזון הציוני של מדינה יהודית, ללא ערבים מן הים עד הנהר, אבל בתנאי שינהל אותו מישהו פחות מושחת ויותר נחמד מנתניהו, איזה בנט כזה, שיפציץ ויגרש את הפלסטינים "בדרכי נועם".

זה לא נתניהו, אלא החזון הציוני הוא שמוליך אותנו לאן שאנו הולכים. נתניהו הוא רק נהג הקטר מטעם קטאר המסיע את החזון אל האסון. לא נתניהו יצר את החזון הציוני הזה, אלא החזון הציוני הוא שיצר את נתניהו. ואי אפשר להפיל את נתניהו ולהותיר את החזון הציוני על עומדו. ההפך. כדי להפיל את נתניהו יש להמיט ולהמית את החזון הציוני.אנשי המחאה מרבים להשוות את נתניהו לצ'אוצ'סקו – השוואה נלוזה, שכן נתניהו רחוק מאוד מלעשות בנו מה שעשה צ'אוצ'סקו בעמו – אבל לצורך העניין אזרום אם ההשוואה. ובכן, צ'אוצ'סקו לא המציא את הקומוניזם, אלא הקומוניזם הוא שהמציא, יצר, המליך, את צ'אוצ'סקו על רומניה. ואי אפשר היה להפיל את צ'אוצ'סקו מבלי להפיל את הקומוניזם, להפיל את צ'אוצ'סקו ולהמליך במקומו איזה בנט קומוניסט מתון יותר לכאורה. כי הבעיה לא היתה צ'אוצ'סקו, אלא הקומוניזם, וכך גם כאן – הבעיה היא לא נתניהו, אלא הציונות.

את פוסט התוכחה שלה סיימה ענתי בקינה: "והעיוורון של הציבור מעורר אימה, כי בעזרתו שלטון הפשע כובש חלקה אחר חלקה ולא מותיר פה אבן על אבן. פחד אלוהים". אכן, נכון. אלא שגם את, ענתי, חלק מציבור העיוור, שעליו את מלינה ואותו את מבכה.

14.4.25

נתניהו וחבורת הזבל

ההשתלחות הבזויה והדוחה של ראש הממשלה וחבורת הזבל העוטפת ואופפת אותו בטייסים, בדימוס ובמילואים, שפרסמו עצומה בקריאה ל"החזרת כל החטופים גם במחיר הפסקת המלחמה!", הוציאה אותי מדעתי, כי גם לקחתי את זה אישית.

שניים מהחותמים – תא"ל אבי ברבר, שבמלחמת יום הכיפורים נפל בשבי הסורי, שהה שם שמונה חודשים, חזר והמשיך בשירותו הצבאי, והיה בין השאר מפקד הבסיסים נבטים וחצרים; ותא"ל צבי קנור, שבמלחמת ההתשה מטוסו נפגע, הצליח לנטוש ולצנוח בשלום, ובהמשך פיקד על בסיסי חצור ותל נוף – מוכרים לי אישית. למדנו יחד שמונה שנים באותה כיתה בבית הספר היסודי "בארי" בנתניה, ואני אוהב אותם היום בדיוק כפי שאהבתי אותם אז.

וכי מי אתה, בנימין נתניהו, יבחוש בן-שלולית בן-דומן, שמימנת שנים את התעצמות חמאס ושהפקרת לטבח חמאס את חיילי ואזרחי ישראל, שתעז לומר על האנשים האלה שהם "עשבים שוטים שמנסים להחליש את מדינת ישראל וצה"ל ומעודדים את אויבנו לפגוע בנו"?

מה הם עשו שאתה וזבליך כך תשתלחו בהם? הם לא קראו – כפי שאני חושב שהיה ראוי שיעשו – להפסקת "המלחמה" בעזה לא רק כדי להציל את החטופים, אלא כדי לשים קץ לרצח העם שצה"ל וחיל האוויר עושים שם (דמם של 17 אלף ילדים לא מספיק כדי להרוות את צימאון הנקם של עם ישראל?) – אלא הסתפקו בקריאה לגיטימית, חלבית, אנושית (ליהודים בלבד) להחזרת החטופים. על זה אתה משתלח בגיבורי ישראל הללו שהם "מנסים להחליש את מדינת ישראל וצה"ל ומעודדים את אויבנו לפגוע בנו"? לא רק שאינך ראוי להיות ראש ממשלה, אינך ראוי להיות אפילו סוליה בלויה בעקב נעליהם.

וצריך גם להגיד כמה מילים רעות על מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר, שהרוויח אותן כבר בכישלונו המוחלט והמחפיר להדהים של חיל האוויר בפיקודו ביום הטבח ההוא ב-7 באוקטובר: אתה, שהיית צריך להדיח את עצמך מפיקוד על חיל האוויר כבר למחרת וללכת הביתה, מעז להדיח טייסי מילואים משירות לא על שכשלו במילוי תפקידם, כמוך, אלא על כך שקראו לממשלה, כאזרחי המדינה, לנהוג שלא כדעתך?

שהרי כבר במשפט הראשון במכתבו הפומבי של האלוף בר למשרתי חיל האוויר, בסדיר ובמילואים, בתגובה ל"מכתב הטייסים", הוא קובע באופן חד וחלק ונחרץ, ש"זוהי מלחמה מוצדקת". מה שלא מפריע לו לכתוב בהמשך ש"חיל האוויר הוא חלק מצבא העם, ולכן נדרש לממלכתיות, עליו להיות בית לכל משרתיו, ללא קשר לדעותיהם האישיות".

אלא ש"מכתב הטייסים" לא הופנה לצבא או למשרתים בו, ולא קרא לסירוב, אלא פנה לממשלה בקריאה להחזרת החטופים גם במחיר הפסקת המלחמה. וכי מה, האין זו זכותו של אזרח, גם זה המשרת במילואים (ומי לא? אה, כן, בני החרדים היושבים בממשלה) להביע בפומבי את דעתו השונה ואף המנוגדת לדעת ממשלה? כולם צריכים לסתום את הפה ולהתאחד תחת דגל דעתו האישית של האלוף בר (כן, זו לא תורה מסיני. זו דעתו האישית), ש"זוהי מלחמה מוצדקת", גם בשלב הזה, המוצגת על ידו כ"ממלכתיות" שאין לחלוק עליה.

אבוי לנו.

7.4.25

האמיתות שאתם מאמינים בהן הן שקרים מוחלטים

שוב ושוב אני קורא בכל מיני מקומות כל מיני "אמיתות" שציונים מהזן הליברלי מטיחים בממשלת הטיפשות והרישעות השולטת בנו, כאילו מדובר באקסיומות נצח חקוקות בסלע. אבל, למרבה הצער, רוב "האמיתות" הללו אין להם שום קשר לאמת. הנה לקט קטנטן:

מעשי הממשלה נוגדים את "ערכי היהדות" – אין דבר כזה "ערכי היהדות". כי לכל יהודי יש "ערכי יהדות" משלו, שהם הערכים שלו, או של הרבי או העדה שלו, ולא של היהדות. למשל, דוגמה, הציוניים הדתיים, ברובם המכריע, מאמינים שהתגייסות לצבא והכרתת עמי הארץ (הפלסטינים) כמעשה יהושע בתורה, הם "ערכי היהדות". לעומתם החרדים, ברובם המכריע, מאמינים שדווקא לימודי תורה ולא חלילה התגייסות לצבא, הם "ערכי היהדות". אז מה הם "ערכי היהדות" שמעשי הממשלה הזאת, שגם הציונים הדתיים וגם החרדים יושבים בה, נוגדים? וכי מי יותר יהודי אמיתי, סמוטריץ' או גולדקנופף או יאיר גולן? בקיצור כיתבו נא את האמת: "מעשי הממשלה נוגדים את ערכי היהדות שלי".

מעשי הממשלה פוגעים בדמוקרטיה הישראלית – מעולם לא היתה בשטחים בהם שולטת ישראל, לא לפני 67' ולא לאחריה, דמוקרטיה, אלא ליהודים בלבד. לכן כיתבו בבקשה את האמת: "אללי, מעשי הממשלה פוגעים עכשיו גם בדמוקרטיה של היהודים".

מעשי הממשלה סותרים את האתוס הציוני – וכי מהו באמת "האתוס הציוני". איפה הוא כתוב? אה, במגילת העצמאות, אתם אומרים. אז ככה – כשרואים אדם הולך ברחוב, לא ניתן לדעת לאן הוא שם פעמיו, לקופת חולים או לפילגשו או לרצוח את אביו החורג. ואם שואלים אותו הוא משיב "לקופת-חולים אני הולך, יען כי חש אני בקיבתי". אבל זה לא באמת מה שהוא עושה. הוא משקר לשואל. שכן, הוא הולך לרצוח, ואכן רוצח, באקדח שהחביא בכיס מעילו, את אביו החורג, המנוול או שלא. אז מה, לפי דעתכם, היתה כוונתו של האיש הזה מלכתחילה, ללכת לרופא כפי שאמר לכם, או לרצוח את אבי החורג כפי שעשה? איך יודעים מה כוונתו של אדם או ארגון, לפי מה שהם אומרים או לפי מה שהם עושים?

אז אותו דבר לגבי "האתוס הציוני" האהוב עליכם. אז נכון, במגילת העצמאות כתוב כל מיני דברים יפים על שוויון וכולי, אבל בפועל, עוד בטרם יבשה הדיו על חתימות המגילה, כבר החלה ישראל – במעשה, לא במילים - בגירוש, כלומר בטיהור אתני, של 700 אלף פלסטינים. ולא רק זה, אלא שמדינת ישראל מעולם לא הפסיקה וממשיכה גם עכשיו, בגדה ובעזה הכבושים, את מעשה הטיהור האתני הלזה שהחל אז. אז הממשלה הזאת, בדיוק כמו כל קודמותיה, מבצעת להפליא את "האתוס הציוני". לפיכך מעתה כיתבו: "מעשי הממשלה סותרים את האתוס הציוני של סבתי שיינדל החלוצה זכרה לברכה".

מעשי הממשלה מחזקים את הימין הקיצוני בעולם – מה, אתם עושים צחוק? הרי ממשלת ישראל, אולי לבד מממשלו הנוכחי של טראמפ בארצות הברית, היא הממשלה הימנית הקיצונית ביותר בין "הדמוקרטיות" בעולם כולו. וכי בעוד איזו מדינה במשטר דמוקרטי בעולם, מכהנות שתי מפלגות הדוגלות במוצהר בטיהור אתני וברצח עם? רק בישראל. כיתבו אפוא מעכשיו: "ישראל נעזרת בימין הקיצוני בעולם לביסוס שלטונה".

עצרו את המלחמה! – מלחמה, כפי שכולם יודעים, היא מאבק אלים, בעצימות גבוהה, בין שני גופים מדינתיים או כמו-מדיניתים. מה שישראל עושה עכשיו בעזה, כשמטוסיה מפציצים אוכלוסייה אזרחית בלתי חמושה וחסרת מגן, זו לא מלחמה, זו השמדה. ואם אתם מתנגדים לזה, אז כיתבו אמת: לא "עצרו את המלחמה!" אלא "הפסיקו את ההשמדה!".

יגויסו החרדים! – נו, אולי די כבר עם זה? באמת, וכי לכמה עשרות שנים זקוק אדם בוגר כדי להבין את המציאות ולהסכין עימה? החרדים לא יתגייסו ולא יגוייסו. מספר החרדים המתגייסים לצה"ל לא השתנה כבר שנים רבות, ועומד על כ-1200, והמהדרין אומרים 1800, בשנה, וכך גם אחרי טבח 7 באוקטובר והמלחמה. בשבוע שעבר הוצגו הנתונים לוועדת החוץ והבטחון – "צה"ל הוציא 10,000 צווי גיוס לבני ישיבות מאז יולי 2024, אך רק 205 מהם גויסו". שני אחוזים. אז הנה לכם. במקום "יגויסו החרדים" כיתבו מעתה "תופרד הדת מהמדינה. יבוטל משרד הדתות, והמדינה לא תשתתף במימון לימודי דת כלשהם".

הצחקתי אתכם, נכון? זה בסדר, רציתי לסיים בבדיחה.

31.3.25

"התבגרות" - יצירת מופת על העידן הבריוני שבו אנו חיים

היום באתי להלל, לא לקלל. "התבגרות", המיני-סדרה החדשה של נטפליקס, ואני לא ממש הראשון לומר זאת, היא יצירת מופת, העוסקת באופן רחב ועמוק, ואין כאן סתירה, בחיים העכשוויים של כולנו, שמן הראוי שכל בן ובת תרבות יעזבו הכול ויתיישבו לצפות בה. ואנסה, בלי ספוילרים מעבר למה שכבר פורסם וידוע, לנמק את קביעותי הנחרצות הללו:

הסדרה, בת ארבעה פרקים בני שעה כל אחד – שכל אחד מהם צולם בשוט אחד, כלומר בלי חיתוכים ועריכה – מספרת, אם לנקוט בשפה יבשה, על נער בן 13, שנעצר ונחקר באשמת רצח. וכבר למן דקותיה הראשונות, וכך לכל אורכה ועד לסיומה, היא מותירה את הצופה בה מרותק ומשותק, כמעט מחוסר-נשימה, כשהוא עוקב, מתוך הזדהות מלאה, אחר כל גיבוריה – שכולם, ללא יוצא מן הכלל, מגולמים להפליא על ידי אנסמבל של שחקנים מדהימים – ואחר מהלכיה שאינם מהלכים כלל ועיקר בדרך הסלולה, המוכרת והקלישאית עד זרא, של "סדרות כאלה", או אחרות.

האב והבן בתחנת המשטרה - תמונה מהסדרה

הסדרה מתרחשת בבית אחד, בבית ספר, בתחנת משטרה, בעיירת שדה בבריטניה. אבל למעשה היא מתרחשת בעולם הבריוני, תוצרן של הרשתות החברתיות, שבו חיים היום בני ובנות הנוער בחלק העולם המערבי הצרכני המתועש. והעולם הזה, יש לומר, לגמרי מוסתר, נסתר, בלתי-ידוע, בלתי-מובן וכמובן בלתי-נשלט על ידי המבוגרים, בעיקר ההורים וכמוהם המורים, האחראים להלכה על חיי הילדים הללו. שכן למבוגרים האחראים לכאורה אין שום מושג באיזה עולם ילדיהם חיים, וגם לא לכך שגם הם עצמם קורבנות של העידן הבריוני שכולנו, גיבורי הסדרה והצופים ושאינם צופים בה, חיים בו.

הסדרה היא שילוב נדיר, מושלם, בין הצורה לבין התוכן, בין האופן שבו מסופר הסיפור לבין הסיפור עצמו. כך העובדה שכל הפרקים מצולמים בשוט אחד היא לא סתם איזה גימיק, כי אם חלק אינטגרלי מהמכלול השלם של היצירה המושלמת הזו כולה. קודם כל, אופן הסיפור הזה, הבלתי-ערוך, נותן לצופים תחושה שאנחנו כל הזמן שם, איתם, עם גיבורי הסדרה, לא עוזבים אותם לרגע, והם לא אותנו. הם לא מניחים לנו, לא נותנים לנו לנשום, ואנחנו מזדהים איתם לגמרי, מיטלטלים איתם בסירתם, בצרתם.

ואופן הסיפור הזה עושה דבר נוסף, שהוא לא פחות חשוב. הסדרה, כאמור, עוסקת בעולם ובעידן הבריוניים שבהם אנחנו – נערים ונערות מתבגרים, ההורים שלהם, וכולנו – חיים. וכל עלילות הבריונות-קורבנות הללו מתרחשות, כפי שמובהר היטב בסדרה, בסתר, במסתור – בלי ידיעת ההורים ומתוך רשלנותם של המורים, שלא יכולים להתמודד עם הבעיה. הילדים סגורים בחדריהם, ובעוד ההורים חושבים ששם הם בטוחים, הרי שדווקא שם, בטלפונים הניידים, במחשכי המחשבים והטלפונים הניידים, מתרחשות עלילות הבריונות-קורבנות, באופן ובשפה שהמבוגרים לא יודעים ולא מבינים. ובתי הספר, המשמשים לכאורה בתי גידול המוניים של אזרחים לצרכי המשטר – פקידים בבריטניה הקולוניאלית, חיילים בישראל הציונית, וכדומה – הרי שבפועל הם משמשים, לא פחות מכך, כרי ההוצאה לפועל של "משחקי" הבריונות-קורבנות הללו.

הבריונות הוירטואלית ברשתות החברתיות בחדרי הילדים שההורים חושבים ששם הם מוגנים, הופכת בבתי-הספר למעשים של ממש. הבריונים פונים לקורבן, מאחורי גבם של המורים שלא רואים, או עושים את עצמם לא רואים את זה, ואומרים לו או לה "תן את הכסף שלך" או "תמצצי לי", ואם לא, אז "נקרע לך את הצורה" או "נאנוס אותך". ואם האיומים לא מספיקים, אז הם גם מוציאים את איומיהם אל הפועל.

לכן, הסדרה, בניגוד למציאות שהיא מתארת, אינה מסתירה מהצופים את המתרחש במעשי עריכה, שכן כל קאט הוא בעצם הסתרה של התרחשות שהסרט אינו מראה לנו. ובסדרה הזאת, העלילתית והמבוימת, זו החלטה שיש לה משמעות של היפוך והתנגדות למציאות, היוצרים שואפים לא להסתיר מהצופים דבר, "אנחנו מראים לכם הכול".

כי דווקא במציאות הטלוויזיונית, החדשותית, זה לא כך. לא מראים לנו הכל. להפך. מסתירים מאיתנו, הצופים, את הדברים, כמו למשל את הבריונות שפשתה בנו, שאולי לא נעים יהיה לנו לראות אותה, ולכן נביט פחות בטלוויזיה ונקנה פחות מוצרים שאנחנו לא צריכים, אלו שהם מפרסמים ושממכירתם הם מתקיימים. מראים לכם, למשל, מה אנחנו עושים בעזה?

ואיך זה פתאום קפצתי מסדרה טלוויזיה המתרחשת בבריטניה למציאות המתרחשת בעזה? כי הבריונות המקרבנת שבה נטועה ועוסקת הסדרה במקרה מדומיין אחד בבית ספר באיזה חור באנגליה, לא רק שמשליכה ומספרת לנו מה קורה לכל בני ובנות הנעורים בכל מקום עלי אדמות. אלא שברור, או לפחות צריך להיות ברור, שהבריונות הזאת אינה מתקיימת לה בנפרד או מחוץ לחברה האנושית, הכללית, שבה כולנו חיים, אלא היא רק חלק ממנה, ושחיילינו הגיבורים היו עד לפני רגע אותם נערים בדיוק – בריונים מקרבנים או הקורבנות שלהם.

אילון מאסק (משמאל) מניף בגאווה את המתנה שקיבל מנשיא ארגנטינה (מימין)

שהרי, מבחינה פוליטית, יותר ויותר מדינות עוברות למשטרים של בריונות, תחת בריונים כמו למשל פוטין, טראמפ, נתניהו, וכמובן עוד רבים אחרים, שרק הולכים ומתרבים. ואין פלא שהמתנה שהביא אחד מהשליטים הבריונים האלו, נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי, לעמיתו הבריון אילון מאסק עם התמנותו לשר במשטרו הבריוני של טראמפ, היה מסור חשמלי ענק.

והמייחד משטרים בריוניים הוא שאין להם שום אידאולוגיה של ממש, אלא רק משפט אחד שכל משטרם עומד ומושתת עליו ואין בלתו, המשפט הרגיל שאומר כל בריון: "הכוח הוא אצלי ואתה תעשה מה שאני אומר לך, או שאני אפוצץ לך את הצורה". המשפט של המשטר הבריוני הציוני קצר וקליט יותר: "ארץ-ישראל שייכת לעם-ישראל", אבל הוא אומר אותו דבר. 

שימרו היטב על הילדים ועל עצמכם.

24.3.25

"הסיעות הערביות לא הוזמנו"

בשבוע שעבר התפרסמה כאן ידיעה שולית וזערורית, בת 39 מילים, שסיפרה כי "ראש האופוזיציה יאיר לפיד, יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ ויו"ר הדמוקרטים יאיר גולן התכנסו לדיון במהלכי ראש הממשלה להדחת ראש שב"כ והיועמ"שית. קודם לכן שוחח לפיד עם יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן בנושא", ובכותרת נוספו ארבע מילים כמעט מיותרות – "הסיעות הערביות לא הוזמנו".

וכי למה, תוהה האזרח, שנניח שלא היה בארץ ב-77 השנים האחרונות, לא הזמינו ראשי האופוזיציה הנ"ל לדיון במהלכי הממשלה שהם לכאורה אמורים לסכל, את הסיעות הערביות?למה בעצם? למה "הסיעות הערביות לא הוזמנו"? הן לא חלק מהאופוזיציה? ולמה יאיר גולן, יו"ר הדמוקרטים (אולי באמת כדאי שתדייקו את שמכם ל"הדמוקרטים היהודיים") נותן יד לחרם הזה? חחח, אתם מגחכים עכשיו מתחת לשפם שאין לכם, אתה רוצה שערבים ישתתפו בדיון על הדחת ראש שב"כ? זה הרי עניין ביטחוני, והם הרי ערבים.

אז כן, שישתתפו בדיון, אם הם רוצים, למה לא? שיגידו את דעתם ואתם את דעתכם ואז תחליטו מה שאתם רוצים. שהרי אתם ארבעה ראשי סיעות בנות 41 חברי כנסת והם רק שניים שמייצגים רק עשרה ח"כים. אז איפה פה הבעיה? שביטחון זה רק עניין של יהודים? למה, חמאס לא טבחו וחטפו גם אזרחים ישראלים ערבים? אבל רגע, אז למה הם לא יכולים, כלומר – אתם לא מאפשרים להם – להשתתף בדיון לסיכול הדחתה של היועמ"שית? למה, גם זה עניין ביטחוני ששייך רק ליהודים?

לא. אתם (ראש וראשון לכם לפיד, וגנץ וליברמן וגם אתה, גולן) לא מזמינים אותם להשתתף איתכם בדיונים ולהיות חלק מ"האופוזיציה" רק מסיבה אחת – בגלל שהם ערבים, כלומר, מסיבות הציוניות הקולוניאליסטיות הגזעניות הרגילות, המשותפות לכם ולליכוד ולש"ס ולחרדים האשכנזים ולציונות הדתית ולעוצמה יהודית, שבת וגם שבט ציונים גם יחד. אה, כן וגם בנט, התקווה הלבנבנה עם הכיפה הקטנטנה, כמובן שותף לכם בגזענותו הציונית והדתית. שהנה, גם הוא, ראש ממשלת הסקרים, אמר לא מזמן, בנאום שנשא בניו יורק, ש"ישראל צריכה קואליציה ציונית ללא מפלגות ערביות".

אז קודם כל – בנט ולפיד, נבלות כפויי טובה, הרי לולא תמיכתה של המפלגה הערבית רע"ם, בראשות מנסור עבאס, אף אחד מכם לא היה נהיה ראש ממשלה אפילו לדקה. ועכשיו ככה אתם משתינים עליו? ועוד דבר צריך להזכיר לכם – את הממשלה שלכם לא פירקו הערבים, אלא היהודים הציונים הדתיים מהמפלגה של בנט – שיקלי וסילמן וניר אורבך. אז עכשיו אתם זורקים לפח את מי שתמך בכם כדי לחבור לפי שהפיל אתכם?

יתר על כן – למה חברי הכנסת הללו מהכת המתנחלית, שבנט היה ועודנו חלק גמור ממנה, הפילו את הממשלה ההיא? מסיבה אחת ויחידה: כי הימין הקנאי המתנחלי מתנגד, כאילו בתוקף אמוני ("אלוהים ציוונו"), לכך שלערבים הפלסטינים (אזרחים או לא אזרחים, מעניין להם את התחת) יהיה חלק ונחלה ולו כזית, בטח שלא בשלטון, במדינת ישראל היהודית (כי גם הדמוקרטיה מעניינת להם את התחת) הטהורה והקדושה. ואתם כולכם, מתברר (גם אתה, יאיר גולן, לא תתחמק מזה), חושבים בדיוק כמותם.

אז עכשיו אתם, "האופוזיציה היהודית", קוראים לנו, לאזרחים, להפיל את השלטון בגלל שהוא מוביל לדיקטטורה?! זו הרי בדיחה, כי גם אתם, ובנט איתכם, בדיוק כמו נתניהו וגרוריו וסמוטריץ' ומטורלליו ובן-גביר וביריוניו – תומכים בדיקטטורה גזענית, במדינה שרק יהודים יכולים לקחת בה חלק ולהיות נדבך בבניינה. עובדה.

ומילה אחרונה, אישית. בשתי מערכות הבחירות האחרונות הצבעתי לרע"ם, למנסור עבאס, כי חשבתי, שהנה נוצרת כאן לראשונה אפשרות, שאכן התרחשה, שתהיה תחילתה של תקווה לשיתוף אזרחי ישראל ערבים בשלטון, בחברה, במדינה, בחייה. ואני חשבתי ועדיין חושב שבלי שישראל תשתף את אזרחיה הערבים בשותפות מלאה בכל התחומים (ולא רק בכדורגל וברוקחות) ובלי שנגיע דרכם, באמצעותם, לאפשרות של הסדר כלשהו עם אחיהם, חלקם אויבינו, הפלסטינים ביהודה ובשומרון ובעזה, אין ולא תהיה לישראל תקומה.

אבל זריתי את הצבעותי ותקוותי לרוח. אתם לא רוצים תקומה. אתם רוצים מדינה יהודית. אז הנה נתניהו וטראמפ וסמוטריץ' וקרעי ודרעי וגולדקנופף מגשימים לכם את זה, ואולי בבחירות הבאות, אם תהיינה כאלו, תוכלו להצטרף אליהם למלאכה הקדושה. הללויה!

18.3.25

"המושל", עוד סרט שאתה חייבים לא לראות

תמונת העולם היא סבוכה ומורכבת. לפיכך, כל אחד מאיתנו בורר לו מתוך התמונה העצומה הזאת מה לראות וגם – לא פחות חשוב, תשאלו את טרנטינו – מה לא לראות, בהתאם למה שנוח לו או מתאים להשקפת עולמו. כך, למשל, הרוב המוחלט של הישראלים בוחר שלא לראות את הסרט התיעודי הפלסטיני-ישראלי "אין ארץ אחרת", שזה באחרונה באוסקר לסרט התיעודי, למרות שניתן לראות בארץ, רק בישראל, את הסרט בבית ובחינם.

ולמה אנחנו לא רוצים לראות את הסרט? כי אנחנו חושבים או חושדים מה יש בו, כי "זה סרט אנטי-ישראלי". וזה נכון. זה סרט בהחלט אנטי-ישראלי. אבל הוא לא כזה כי מספרים בו שקרים נוראים על ישראל, אלא בגלל שמראים בו דברים איומים ונוראים שישראל (לא ביבי ולא בן-גביר, אלא ישראל המדינה) עושה באמת. דוגמה אחת מני רבות: עובדי קבלן אזרחים שופכים בטון ממערבל – בהוראת "המינהל האזרחי" (כלומר – הממשל הצבאי), ומן הסתם גם באישור בית משפט כזה או אחר – לתוך באר מים חיים בשדה, סותמים אותה, וחותכים את כל הצינורות אליה וממנה, הכל כמובן בליווי שמירה צמודה של חיילים ושוטרים, בנינו ובנותינו האהובים, העומדים על משמר ביטחוננו. רוצים לראות את זה? בטח שלא.

מערבל בטון ישראלי סותם באר פלסטינית. תמונת מסך מהסרט "אין ארץ אחרת"

אז הנה לכם עוד סרט תיעודי, המשודר בימים אלו ב-yes, שאתם חייבים לא לראות – "המושל", סרטה של דנאל אל-פלג על סבה, צבי אל-פלג, ששימש כל חייו – בהיותו קצין בקבע ובמילואים וגם בפנסיה – כמושל צבאי על ערבים פלסטינים בשטחים שנכבשו על ידי מדינת ישראל ב-48', ב-56' וב-67'. מושל צבאי תמידי למופת.

זהו סרט יפה, מרגש, רב-רבדים, שבו מתגלה לנו אט-אט, שאל-פלג היה מושל צבאי לא רק על כפרי הערבים, אלא גם על ילדיו ועל אשתו נעמי, ואפילו ארגן, ניהל ומשל בסיפור האהבה היפה שהיא ניהלה כמעט כל חייה, עם חברו של אל-פלג, מושל צבאי אף הוא.

בתוך הסיפור הזה, קורעת אל-פלג הנכדה צוהר קולנועי ראשוני למדי לתקופה אפלה, מוסתרת ומושכחת, בתולדות ישראל – תקופת הממשל הצבאי על "אזרחי" ישראל הערבים, כ-150 אלף פלסטינים, שמשום מה לא גורשו עם כ-700 אלף אחיהם, מן הארץ, ונותרו כאן לפליטה. ממשל צבאי שהתקיים 19 שנה, מאמצע 1948 ועד סוף 1966.

וזאת הסיבה שלא תרצו לראות גם את הסרט הזה. כי הוא מוכיח שאקסיומת הכזב שרוב הישראלים "השמאלנים" אוחזים בה, כאילו עד 1967 חיו כאן בישראל "הישנה והטובה" הערבים בשוויון ובחירות, ורק מלחמת ששת הימים היא שהביאה עלינו לכאורה את מארת הכיבוש איננה נכונה אלא שקר גמור. "הכיבוש", כלומר שלטון הדיכוי הצבאי האכזרי על הערבים הפלסטינים בישראל, התקיים פה תמיד וברצף, מראשית המדינה ועד לימינו אלו – למעט, רק פורמלית, כשבעה חודשים, בין דצמבר 66' ליוני 67'.

בראיון מצולם שעשתה עם סבה לצורך כתבה בעיתון "במחנה" בו שרתה, ושלא פורסמה, מסביר לה אל-פלג את הרציונל של הממשל הצבאי אז, וכנראה כך עד בכלל – "אני שונא אותך ואת רוצה לנטרל את האיבה. אז את חייבת ליצור מצב שאני אהיה תלוי בך. כלומר, שאנחנו כממשל נהיה אלו שמחלקים רישיונות בניה ואישור לפתוח חנות וכך הלאה. אם אתה שולט, אז הוא תלוי בך, כל בוקר כשהוא קם, הוא זקוק לך". "אבל זו בהכרח הדרך הנכונה?", מקשה הנכדה . "אין בלתה", משיב המושל הנצחי.

ילדים ערבים "חוגגים" את יום העצמאות בפני אנשי המימשל הצבאי, כנראה בשנות החמישים. תמונת מסך מהסרט "המושל"

ההיסטוריון פרופסור גדי אלגזי: "מהר מאוד מסתבר שצריך את המימשל הצבאי בעיקר כדי להשתלט על אדמות... כדי שהערבים לא יוכלו לחזור לאדמות שלקחנו (הפקענו). לפני 1948 הקרקע שהיתה בידי יהודים היתה כשבעה-שמונה אחוז, ישראל משתלטת עד 1953 על 93 אחוזים מהקרקע שהיתה בגבולותיה". בתוך כך מפתיע אלגזי את הבמאית ומראה לה, במסמכים, כיצד סבה המושל, כמו מקורבים רבים אחרים לשלטון (הליכוד לא המציא את זה), נהנה מפירותיה של הפקעת האדמות הזו, כשחכר מהמדינה בפרוטות אלפי דונמים של קרקע חקלאית שהופקעו מערבים, ו"החכיר" אותה בחזרה לעיבודם של אותם ערבים עצמם, תמורת אחוזים ניכרים מן היבול. ככה, ממש.

"מאז 1948, מאז קיומה של מדינת ישראל ועד היום, היו רק שישה חודשים", מסכמת ד"ר דלאשה את הדברים כהווייתם, "שבהם מדינת ישראל לא הטילה ממשל צבאי, מסוג כלשהו, על הפלסטינים, בתוך הקו הירוק, או מחוצה לו".

ויש עוד. וזה סרט מצוין. והנה שטחתי בפניכם מספיק סיבות למה אתם ממש חייבים לא לראות את הסרט הזה.

10.3.25

אנחנו בחברה טובה. עם בורונדי, ניז'ר, בלארוס, אריתריאה ועוד כמה כאלה

מאז פלישתה של רוסיה לאוקראינה לפני כשלוש שנים, 95 אחוזים מהישראלים (כפי שנוהג עמית סגל לומר על החושבים כדעתו) תמכו ללא עוררין – וכך גם כל כלי התקשורת, וכמובן הממשלה והאופוזיציה לא-אופוזיציה – כולם תמכו באוקראינה ויצאו חוצץ נגד רוסיה. ואפילו המצאנו לעצמנו עמדה מוסרית, כאילו אנחנו נגד פולשים, ואף השווינו עצמנו לאוקראינה המותקפת כמונו על-ידי ציר הרשע, הרוסי-איראני, אתם מכירים את הדקלום.

והנה, לפני כשבועיים, פתאום, משום מקום, הצביעה ישראל בעצרת האו"ם נגד גינוי רוסיה על פלישתה לאוקראינה, אחרי שכל השנים הצבענו לגמרי בעד. אבל למה? מה קרה? מה נשנתה? דבר אחד קטן: זה מה שטראמפ אמר לנו, הורה לעשות. ודבר טראמפ, כידוע, הוא כדבר השם יתברך לפחות. אז זהו, עכשיו מה שהיינו בעד, אנחנו נגד.

ואל תגידו עוד פעם ביבי, זה ביבי. זה הכול ביבי. כי, לפחות ככל שאני ראיתי, איש בארץ, לא פוליטיקאי ולא פרשן פוליטי, לא צייץ ולא חירבץ על המהפך המשונה הזה.

18 מדינות (ח"י, עם ישראל חי!), כולל אנחנו, הצביעו לפני שבועיים נגד גינוי רוסיה על פלישתה לאוקראינה. וראוי אפוא שנדע מי הם החברים הפוליטיים שלנו, שאיתם אנחנו מצביעים יחד נגד אוקראינה.כמה מהמדינות הללו אתם מכירים היטב – רוסיה של פוטין, המעצמה הדיקטטורית התוקפנית במקרה הזה ובכלל; ארה"ב, הדמוקרטיה הדיקטטורית הקפריזית של דונלד טראמפ; קוריאה הצפונית, הנשלטת כבר דורות על ידי שושלת קים ונחשבת לדיקטטורה הנוראה ביותר בעולם; והונגריה של ויקטור אורבן, בת-בריתנו "הסמכותנית".

אז הנה עוד כמה מילים שליקטתי מוויקיפדיה על שאר 13 המדינות שהצבענו איתן – בלארוס, בורקינה פאסו, בורונדי, הרפובליקה המרכז אפריקנית, גיניאה המשוונית, אריתריאה, האיטי, מאלי, איי מרשל, ניקרגוואה, ניז'ר, פלאו וסודן:

בלארוס – השלטון הנוכחי בבלארוס מתאפיין בשליטה סמכותנית של הנשיא אלכסנדר לוקשנקו. על רקע אופיו הדיקטטורי של שלטונו, זכה לוקשנקו לביקורת מהאיחוד האירופי וארצות הברית ולכינוי "הדיקטטור האחרון באירופה".

בורקינה פאסו – בספטמבר 2022 בהפיכה צבאית מונה ראש המטה הכללי איברהים טראורה לראש המדינה. כלכלת בורקינה פאסו היא מהעניות בעולם.

בורונדי – השלטון בבורונדי סופג ביקורת רבה על פגיעותיו בזכויות האדם. ביקורת נוספת היא כתוצאה מהאיסור על הומוסקסואליות שיכול להביא לשנתיים עד שלוש שנות מאסר וקנס של עשרות אלפי פרנקים. אחת משלוש המדינות העניות בעולם. התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) השנתי לנפש בבורונדי עמד ב-2014 על כ-265 דולר.

הרפובליקה המרכז אפריקנית – הבנק העולמי דירג אותה כאחת משלוש המדינות העניות בעולם ביחד עם בורונדי והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

גיניאה המשוונית – דיקטטורה חד-מפלגתית של תאודורו אוביאנג נגמה מבאסוגו שעלה לשלטון ב-1979. אוכלוסייתה מונה שני מיליון אנשים.

אריתריאה – המפלגה היחידה במדינה היא "החזית העממית לדמוקרטיה ולשוויון". כל אופוזיציה היא לא חוקית. מאז זכתה אריתריאה בעצמאות ב-1993, לא התקיימו בה בחירות כלליות.

האיטי – המדינה הענייה ביותר בחצי הכדור המערבי ובין העניות ביותר בעולם כולו.

מאלי – מאז פרוץ ההפיכה הצבאית במדינה באוגוסט 2020, המדינה מנוהלת על ידי חונטה צבאית באמצעות "הוועדה הלאומית לישועת העם".

איי מרשל – אוכלוסיה: 37,000, כמספר תושביה של אור-יהודה. כלכלתם של איי מרשל נתמכת בעיקר על סיוע חוץ שארצות הברית מעניקה למדינה זו.

ניקרגואה – במהלך 2017, התרחשו הפגנות נרחבות ואלימות נגד ממשלתו של הנשיא דניאל אורטגה. כתוצאה מהפגנות אלו, נהרגו כ-300 אנשים וכ-500 אנשים נכלאו. כ-60,000 אזרחים נמלטו מהמדינה בחשש מצעדי השלטונות.

ניז'ר – ביולי 2023 הכריזה קבוצת קצינים בצבא ניז'ר על הפיכה צבאית. בדצמבר 2023 הושלמה יציאתם של אחרוני החיילים הצרפתיים מניז'ר והצעד הזה השלים את נסיגתה של צרפת מכל המדינות באזור הסאהל במערב אפריקה, ובמקביל כניסתה של רוסיה לאזור כבת-בריתן החדשה של המדינות האלה.

פלאו – אוכלוסיה: 18,000 איש, כמספר תושביה של בית שאן. כלכלתה של פלאו תלויה בארצות הברית מאז מלחמת העולם השנייה.

סודן – ב-25 באוקטובר 2021, מפקד צבא סודן, הגנרל עבד אל-פתאח אל-בורהאן, הודיע על פיזור הממשלה ופירוק מועצת הריבונות הזמנית השולטת במדינה מאז 2019.

והנה, אורה ושמחה, נתקיים בנו הפסוק "אמור לי מי הם חבריך, ואומר לך מי אתה".

3.3.25

השם יצא מהבקבוק והוא לא מתכוון לחזור לשם

צריך להיות כהה-עיניים וקהה-חושים באופן חמור, ובנוסף לכך גם בעל יכולת הכחשה השואפת לאינסוף, כדי לא לראות, להרגיש ולהבין מה קורה פה בשנים האחרונות, ולאיפה כל זה הולך, ולאן זה עלול להוליך אותנו, לא בעתיד הרחוק אלא כבר בקרוב מאוד.

ישראל מאז ומעולם היתה ועודנה מדינה יהודית דתית. בהיותה כזאת אסורה במדינת ישראל תחבורה ציבורית בכמאה ימים בשנה. אין מדינה בעולם שנוהגת בטמטום שכזה. יהודים בכל העולם, גם שומרי מצוות מחמירים, חיים במדינות שבהם נוהגת תחבורה ציבורית בשבתות ובחגים יהודיים, כולל ביום כיפור רחמנא ליצלן, ויהדותם אינה נפגעת כהוא זה. ייחודנו הוא אפוא לא ביהדותנו, אלא בטמטומנו.

ולהכניס חמץ, חלילה, בפסח לבתי חולים גם כן נאסר, בכל מיני טריקים ותואנות, על אזרחי המדינה, מוסלמים ונוצרים כיהודים, מחשש לכרת ושמד שעלול הדבר להפיל, שלא נדע, על יהודים חולים ופצועים תמימים. וכי יהודים, שומרי מצוות אדוקים, מכל העולם, כולל ישראלים, אם חלילה יחלו או יפצעו במהלך הפסח לא יתאשפזו בבתי חולים, שלא רק שלא ביערו חמץ, אלא שכל מזונם טריפה. 

אבל היום אני רוצה לדבר בעניין הזה על צה"ל, צבאנו האדיר, שתפקידו להגן על אזרחי ישראל מכל רע (פרט לימים שבהם חגים, כמו יום כיפור או שמחת תורה, חלים בשבת). אז גם צה"ל, כמו המדינה, הוא צבא דתי וכך היה מעולם. החיילים כולם מחויבים לאכול כשר, לשמור על קדושת החגים, להשתתף בכינוסי רבנים, ושאר ירקות ללא חרקים.

סיפור לגמרי אישי: בהיותי בצבא בקורס מ"כים, אחרי שחזרנו ממסע ארוך ומתיש, חמקתי בליל הסדר, לאחר הארוחה, ובטרם סיום קריאת ההגדה, לאוהלי לישון לי כאחד האדם. אבל אחד המפקדים תפס אותי בקלקלתי, וקיבלתי עונש די חמור – רותקתי למחנה ולא יצאתי, ככל בני פלוגתי, לחופשת הפסח שיועדה לנו. הייתי אז נער טיפש בער מפוחד, ולא הבנתי, מה שהבנתי לכשבגרתי והשכלתי – שלא עברתי בלכתי לישון שום עבירה צבאית. קריאת ההגדה בפסח אינה, ואסור לה להיות, חלק מפקודת הצבא. קריאת ההגדה אינה עניין צבאי, אלא עניין יהודי דתי, ולמחמירין. וכי למה חייל, יהודי לא מאמין או דרוזי מאמין בדתו, חייב להשתתף בליל הסדר ובקריאת ההגדה? זה לא עניין צבאי. זה עניין דתי. והסיפור הזה קרה לא עכשיו, אלא לפני שישים שנה, תחת שלטון המערך "השמאלני". וכך זה עד היום. צה"ל היה ועודנו צבא יהודי דתי, לא ישראלי.

אלא שמאז, במיוחד בשנים האחרונות, הוחמר תהליך ההדתה של צה"ל פי שבעים ושבעה, לכאורה כתגובה לטבח ה-7 באוקטובר. ותסלחו לי, אומר כאן במאמר מוסגר, גם אם לא ביבי אחראי לו, אז בורא עולם, השם יתברך, שהכל הרי נהיה בדברו, בוודאי אחראי לו. אבל חלק ניכר מעם ישראל, ויש לי חשד מה שמדובר ברובו, דווקא משורר בעקבות הטבח להשם האשם ההוא שירי הלל והודיה, על שכל הזמן עושה לנו רק טוב ועוד יותר טוב, כפי שעשה תמיד לאבותינו – בחורבן הבית, בגירוש ספרד, במיני פוגרומים, והגדיל לעשות, כמובן, בשואה.

אולי לא שמתם לב, אולי זה נראה לכם מרנין, אבל במלחמת "חרבות ברזל" הנוכחית, לפני כל יציאה לקרב, הרב היחידתי נושא תפילה ביחד עם כל החיילים, כולל "החילונים", להצלחה בקרב ומיגור האויב והשמדתו. ואחרי ההרג וההרס שאנחנו מפילים על אויבינו, החיילים חוגגים בריקודים אקסטטיים פגאנים למהדרין. ארבעה מתוך 20 האלופים בפורום המטה הכללי, ואם נוסיף להם גם את הרמטכ"ל הנוכחי הרצי הלוי, הרי שחמישה, רבע מהם, הם בניה של הציונות הדתית הנאמנים ל"ערכים" שספגו בבתי מדרשיה. כבר היום, והאחוזים גדלים מדי שנה, כ-40% אחוזים מבוגרי קורסי הקצינים של צה"ל הם בני הציונות הדתית. אז איך לדעתכם ייראה המטכ"ל כבר בעתיד הלא כל כך רחוק?

הצצה קטנה לעתיד הזה ניתנה לנו בשבוע שעבר, כשכתב "ישראל היום" יהודה שלזינגר דיווח על מה שהגדיר כ"אירוע היסטורי" – הצהרת האמונים של ראשוני מסיימי הטירונות של חטיבת "החשמונאים" החרדית החדשה. מפקד בסיס הטירונים הוא סא"ל עמירם חיון, חרד"ליסט למהדרין, ומפקד החטיבה הוא אל"מ אבינועם אמונה, ציוני-דתי, כמובן.

ובכל זאת, לפני שממשיכים בתיאור הטקס – באיזה עוד צבא בעולם, לבד מצבאות קולוניאליים שפסו מן העולם, קיימות יחידות נפרדות, מבחינה המוצא האתני או האמונה הדתית, מהצבא שבתוכו הם כאילו מתקיימות? אין וגם לא יכול להיות דבר כזה. הרי על זה פירק בן-גוריון את הפלמ"ח. אז עכשיו אתם מחזירים את זה, וגאים בכך?

"מחיצה כחולה חצצה בין נשים לגברים", סיפר לנו עוד שלזינגר, "והכיבוד בכשרות המחמירה של בד"ץ העדה החרדית/לנדאו... גם הטקס עצמו הותאם באופן מושלם לאורח החיים החרדי, עם תכנים שמתאימים לישיבות ולסעודות הודיה מהעולם החרדי", ממשיך ומספר שלזינגר, "רב החטיבה אליעזר הלפרין הקריא את פרק א' בספר יהושע בניגון הפטרה מוכר ובעגה חרדית מדויקת מבית..."

אבל למה דווקא פרק א' מיהושע, אתם שואלים? אז הנה התשובה – "קוּם עֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל-הָעָם הַזֶּה, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. כָּל-מָקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ--לָכֶם נְתַתִּיו... מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד-הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת, וְעַד-הַיָּם הַגָּדוֹל, מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ--יִהְיֶה, גְּבוּלְכֶם".

זו "פקודת המבצע" של החטיבה החרדית החדשה. אנחנו חושבים שאנחנו מגייסים אותם לצבאנו, אבל האמת היא הפוכה – כבר מזמן אנחנו, אתם, בנינו, בניכם, מתגייסים לצבאם, לפקודתם, לתוכנית כיבוש "ארץ ישראל השלמה" והשמדת עממיה יושבי הארץ. ונאמר אמן והללויה ושיהיה בהצלחה.