יקוב פליני. מה ביומיות. ביקורת סרטים פורנוגרפים במוסף הצעירים 'ראש בראש' של 'ידיעות אחרונות'. תחילת שנות השמונים

בתחילת שנות השמונים שימשתי , במשך ארבע שנים תמימות דומני, תחת השם הבדוי יקוב פליני, כמבקר הסרטים הפורנוגרפים של מוסף הצעירים השבועי 'ראש בראש' (בעריכת שלמה פפירבלט בשיתוף אילן גטניו ואודי מיכלסון, ותחת השגחתו של עורך-העל איתן הבר) של "ידיעות אחרונות". הרעיון והיוזמה היו כמובן שלי, וצריך חושבני להסביר את הרקע ההיסטורי: כמובן שעוד לא היו בעולם אינטרנט ולא מחשבים אישיים ואפילו לא דיסקים, ולראות סרטי פורנו היה ניתן רק בווידיאו. למי שהיה מכשיר חדיש כזה. אבל מאחר שהצפייה וההפצה של "דברי תועבה" שכאלו היו (הם עדיין?) בלתי חוקיים, אז בעצם יכולת להשיג אז סרטי וידיאו פורנוגרפים רק מוברחים או פיראטים, כלומר מועתקים ובאיכות מזוויעה. אבל בה בעת, ביקום מקביל לכאורה, הוקרנו בארבעה בתי קולנוע בתל אביב ("מרכז", "מתמיד", "זמיר" ו"תמר") באופן (בלתי חוקי לגמרי אבל) גלוי לחלוטין סרטי פורנו לאורך כל היממה ובלילות גם ב"דרייב-אין", כך שגם שהנוסעים ברכבות הערב מחיפה לתל-אביב או מתל-אביב צפונה יכולים היו לתפוס לעיתים מבעד לחלונות הרכבת איזו מציצה חטופה. והסצנה הכי סוראליסטית הדי קבועה שאני זוכר מאז היא שבעוד זיינים נמצצים בעוז על מסך הענק של אולם הקולנוע, פקחי עירייה נמרצים פושטים על האולם וקונסים צופים מעשנים בניגוד לחוק. חחחח.

ובאשר לביקורות עצמן אין צורך, דומני, להסביר. תקראו. יש פה לקט קטן שנבחרו לפי טיבן הספרותי, איכות הסריקות באתר 'ידיעות' כמובן והאפשרויות הגרפיות כאן באתר. אה. כן, ועוד שלושה דברים - 1. בראשית הדרך צרפנו לכל ביקורת, כחיקוי למה שהיה נהוג אז בעיתוני הספורט, ציורון (שדומני שנוצרו על ידי דני קרמן) המבטא את הציון (מספק בקושי, למשל) שנתן המבקר לסרט, ושבו נראה בפרופיל אדם מחייך, כשהחיוך משרטט בעצם זין הולך ומתעצם ככל שהצופה בסרט מבסוט יותר. אלא שמהר מאוד הורידו קברניטי העיתון את הציורון הזה ולא פירסמו אותו יותר, ללמדכם שהפוריטניות הצבועה והמתחסדת היא לא המצאה חדשה. שלמה פפירבלט הגולה בקוסטה-ריקה הדוויה מוסיף ומספר לי כי "הציון המזויין (יעני הציורון עם הזין - קובי) לסרטים ירד לאחר שמישהו הלשין עליו לדב יודקובסקי (העורך הראשי המיתולוגי - קובי)- וזה זימן אותי לחדרו ונתן לי הוראה חד משמעית להעיף אותו, כי ידיעות מגיע גם לבתים עם ילדים... " 2. הביקורות כאן מסודרות לפי סדר הופעתם. 3. וואלה, לא זוכר מה היה הדבר השלישי. הא, כן. נזכרתי במשהו - כמובן שלכתוב בשם בדוי על סרטים פורונוגרפים (ועוד קצת בשמי על כדורגל) זה הדבר היחיד ש"ידיעות" אי פעם איפשרו לי לכתוב אצלם. כתבתי טורים אישיים, סאטיריים, ומאמרי דעה בכל עיתוני ישראל, לבד משניים, שלא איפשרו לי זאת מעולם - "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום". רק אומר.